לימודי ארכיטקטורה נמשכים חמש שנים. בכל שנה יש כ-30 שעות מגע שבועיות ועוד כמספר זה שעות עבודה בבית. מקצועות הלימוד מתחלקים ללימודי חובה, המייצגים את המחויבות הפדגוגית של המחלקה ואת גוף הידע הבסיסי הנדרש מהסטודנטים ולימודי בחירה המשקפים את ההרחבה האינטלקטואלית ואת אפשרויות ההתמחות בארכיטקטורה ובאורבניזם ובתחומי הידע המשיקים.
תכנית לימודי החובה המופיעה בשנתון מחייבת את הסטודנטים הלומדים בשנת תשע"ב בהתאם לשלב הלימוד בו הם נמצאים (שנה א', ב', ג', ד' או ה'). לימודי החובה עשויים להשתנות במהלך השנים. לכן סטודנט שהתחיל את לימודיו בשנת תשס"ח עשוי להידרש להשלים לימודי חובה במתכונת שונה מזו שנקבעה לשנים ב', ג', ד', ו-ה' בשנתון זה.
במהלך חמשת השנים, על הסטודנט לצבור 150 נ"ז לתואר. מתוכן 120 נ"ז נלמדות במחלקה ו 30 נ"ז נלמדות במחלקה להיסטוריה ותיאוריה.
סיכום החובות לתואר
1. חטיבת לימודי סטודיו-- קורסים נ"ז
סטודיו מבוא 24 נ"ז
סטודיו (שנים ג-ד) 24 נ"ז
פרויקט גמר 12 נ"ז
2. חטיבת לימודים טכנולוגיים-
טכניקה וטכנולוגיה 1-7 20 נ"ז
הנדסת מבנים 1-3 6 נ"ז
3. חטיבת לימודים ויזואליים-
רישום 2 נ"ז
חשיבה גראפית 2 נ"ז
עיצוב בסיסי 1-3 9 נ"ז
תכנון בעזרת מחשב (תיב"מ) 2 נ"ז
4. חטיבת לימודים עיוניים-
מבוא לתיאוריות ארכיטקטוניות 1 נ"ז
תולדות העיר 1 נ"ז
ארכיטקטורה ישראלית 2 נ"ז
סמינר 4 נ"ז
קורסים תומכי יחידת לימוד 2 נ"ז
פרזנטציה 1 נ"ז
חוק התכנון והבניה 2 נ"ז
קורסים כלל בצלאליים 6 נ"ז
נ"ז במחלקה לארכיטקטורה 120 נ"ז
נ"ז במחלקה להיסטוריה ותיאוריה 30 נ"ז
סה"כ 150 נ"ז
שנה א'
בשנת הלימודים הראשונה הסטודנט נחשף לתחומי ההתבוננות ולאמצעי הייצוג האדריכליים. הלימוד בשנה זו מתמקד בחקירה של מושגים בסיסיים כגון: פרופורציה, קנה מידה, יחסי גוף וחלל ויחסי תנועה ומבט. הסטודנט רוכש ידע בשיטות מיפוי דו ותלת ממדי כגון: חתכים, תכניות, היטלים, אקסונומטריות, פרספקטיבות ומודלים של תופעות פיזיות ודפוסי קיום במרחב. בשנה זו הסטודנט נדרש ללמוד שיטות ייצוג אדריכליות קונבנציונאליות לצד פיתוח שיטות ייצוג אקספרימנטאליות כביטוי לתהליך יצירה אישי במרחב קונקרטי.
שנה ב'
הדיון בשנה ב' עוסק בשפה האוניברסאלית של מקצוע האדריכלות תוך בחינת הפרדיגמות המובהקות של המודרניזם. בשנה זו נדרש מן הסטודנט לעסוק בחקירה של הפעולה האדריכלית במונחים אידיאליים תוך ניתוח דוגמאות מעבודותיהם של לה-קורבוזייה ומיס ואן דר רוהה. הפרויקטים בשנה זו עוסקים ביחסי הגומלין בין הבית והעיר. כמו כן, בשנה זו ניתן דגש רב על עיון בתופעות מובהקות של הארכיטקטורה המודרנית בארץ ישראל, תוך בדיקת יחסי הגומלין בין העשייה האדריכלית האוטופית ובין המציאות המיוצגת ע"י האנסמבל הציבורי.
* תכנית הלימודים בשנים א' ו-ב' מבוססת על קורסי חובה בלבד. החל מסמסטר ב' של שנה ב' הסטודנט מחוייב לקחת קורס יסודות אחד, במסגרת הקורסים הכלל בצלאלים.
שנה ג'
בשנת הלימודים השלישית הדגש הוא על התמקצעות, תכנון בניין בקנה מידה קטן והפקת מסמכי בנייה בקנה מידה מפורט. בשנה זו נדרש מהסטודנט להתמקד בסוגיות מבניות וטכנולוגיות של בנייה ואופני יצור, תוך בדיקה של הקשרם לנושאים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. בשנה זו נעשה מאמץ להבין את הפעולה האדריכלית במציאות קונקרטית באמצעות קשירתה לתופעות מקומיות וגלובאליות רלוונטיות. בסוף שנה ג', הסטודנט אמור לסיים תהליך מובנה של שלוש שנים שמתחיל בהתנסות אישית נרכשת, אופני המשגה ומיומניות אלמנטאריות בשנה א', נמשך בהתמודדות עם סוגיות פורמאליות, טקטוניות ועיוניות אוניברסאליות בשנה ב', ומסתיים בפעולה אדריכלית מודעת וממוקדת תוך רכישת הכלים הטכניים של המקצוע.
בשנה ג' בוחר כל סטודנט סטודיו ראשי אחד בהיקף של 10 שעות שבועיות בכל סמסטר, בנוסף לקורסי החובה וסמינר עיוני אחד.
שנים ד'-ה'
בשנים ד' ו- ה' ניתנת לסטודנט האפשרות להתמקד בתחום מקצועי ו/או תמאטי עפ"י העדפותיו. בשנים אלו הסטודנט רשאי לבחור ביחידת לימוד אחת למשך ארבע סמסטרים, או לחילופין לנדוד בין יחידות הלימוד השונות כרצונו. יחידות הלימוד מציעות פרויקטים תמאטיים סמסטריאליים עפ"י תחומי ההתמחות שלהן, ובנוסף מאפשרות לסטודנטים בשנה ה' לעשות את פרויקט הגמר שלהם במסגרותיהם . סופו של תהליך זה בגיבושו של פרויקט גמר המציג תזה ממוקדת ומנומקת הנושאת חותם אישי. יחידות הלימוד משקפות תחומי ידע מקצועיים של מורי המחלקה ומייצגות אג'נדה פדגוגית של בחירה, התמחות והמשכיות. המחלקה מעודדת את מסלולי ההתמחות להתנהל כיחידות אקדמיות עצמאיות המייצרות תכנים דיסקורסיביים ומאגרי ידע ייחודיים. מנחי יחידות ההתמחות, יחד עם הסטודנטים, יוזמים פעילויות אקדמיות וחוץ אקדמיות כגון: ימי עיון, כנסים, שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וציבוריים ופרסומים מכוונים ומודפסים באופן אוטונומי. המחלקה מצידה, מנסה לפי התנאים והאפשרויות, לתמוך בהבניית קורסים תיאורטיים וסמינריונים מתאימים.
יחידות הלימוד בשנים ד'-ה' הן:
יחידת לימוד א': מגורים Housing
היחידה מתמחה במחקר ובפיתוח של טיפולוגיות מבני מגורים וצורות התגוררות, תוך דגש על הדיור הציבורי והעממי בישראל. הפרויקטים במסלול זה בוחנים את יחסי הגומלין בין מבני המגורים לבין התשתיות והמרקם העירוניים ומציעים לעתים הכלאות פרוגרמטיות בין מגורים, עבודה, מסחר ופנאי.
יחידת לימוד ב': עיצוב אורבני בר קיימא Sustainable Urban Design
היחידה עוסקת בעיצוב עירוני מתוך העדפת רקמת המציאות המורכבת על פני האובייקט האדריכלי התחום. הפרויקטים במסלול זה מתמקדים בהצעות בינוי קונקרטיות במרקמים אורבאניים קיימים המתאפיינים במציאות סטטוטורית מורכבת של שימושי ויעודי קרקע. הצעות הבינוי מוצעות תוך בדיקת ייחסם לתכניות המתאר,לבינוי הקיים ולסוגיות סוציולוגיות וחברתיות בעיר הקיימת.
יחידת לימוד ג': סדנת ירושלים לשימור Jerusalem – Historical Preservation and Urban Renewal
"סדנת ירושלים" עוסקת בהתערבות במרקמים ובמבנים קיימים בירושלים ובהצעת חלופות לתוכניות עירוניות קונקרטיות. הסדנה מפוצלת לשתי התמחויות משלימות: האחת מתמקדת בהתחדשות עירונית בשכונות מדורדרות והשניה בשימור הסטורי. שתיהן מדגישות פרספקטיבה תרבותית וחברתית ושתיהן נעות בין טיפול בנייני לתכנון מתחמי.
יחידת לימוד ד': עיר/מדינה city-state
יחידת המחקר "עיר/מדינה" כופרת בהבחנות המסורתיות החדות בין מרחב אורבני (עיר), מרחב תת-אורבני (פרוור), מרחב כפרי-חקלאי ושטחי טבע לא נגועים. קטגוריות אלה סטאטיות מידי ביחס למציאות המורכבת, המשתנה בהתמדה, אותה הן אמורות לתאר. במקומן היחידה שואפת לבנות מערכת מושגית אלטרנטיבית המתאימה לתיאור ולניתוח הסדר המרחבי החדש.
הנחת העבודה של היחידה גורסת שמדינת ישראל היא מעבדה ייחודית לייצור מרחב יש מאין, מרחב צפוף ומוגבל עמוס בהכלאות ובהרכבות המהוות חומר גלם רב ערך למחקר וללימוד במסגרת המחלקה לארכיטקטורה.
מבחינה דיסציפלינרית, מכלול הנושאים בהם אנו שואפים לעסוק נמצא בקשרים שבין ארכיטקטורה, אורבניזם, אדריכלות נוף, תשתיות, תכנון אזורי ואיכות הסביבה. במסגרת פעילות היחידה מתקיימים שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים בארץ ונבחנות הצעות מדיניות תכנונית ארוכת טווח לפיתוח, קביעת צפיפויות, הנחת תשתיות והסדרת השטחים הפתוחים בישראל.
יחידת לימוד ה': מבני ציבור מורכבים Complex Public Buildings
היחידה עוסקת בתכנון בניינים בקנה מידה ציבורי גדול. במסלול זה הדגש הוא על גיבושו של פרויקט בנוי, שבו הסטודנט חייב לפתח הבנה של פרוגראמה מורכבת במציאות קונקרטית ולפתח בעזרתה אסטרטגיה ארכיטקטונית כוללת. הדרישה במסלול זה היא להגיע לרמת פירוט גבוהה של הפרוייקט הן מהפן הטכנולוגי-טקטוני, והן מן האספקט הפרפומאטיבי.
יחידת לימוד ו': "פורמאלי א-פורמאלי" Formal and A-Formal Planning
היחידה מתמקדת ביחס המורכב בין הארכיטקטורה הוורנקולרית המסורתית והעכשווית לבין התכנון המובנה הכפוף לנורמות הדיסציפלינאריות המקובלות. היחידה חוקרת את תוצרי הבניה הבלתי פורמאלית כחלק מתרבות היברידית שהוגדרה בספרות המחקר כ"מרחב השלישי". מרחב זה מבטא את היחסים בין בעלי הכוח לבין האוכלוסיות המוחלשות. מבחינה מתודולוגית, היחידה מתמקדת במקרי מבחן בולטים (ירושלים, אסטנבול, עמאן, מקסיקו סיטי וכד') ומתאפיינת בגישה אינטר-דיסציפלינארית למקצועות האדריכלות ותכנון הערים, גישה שתאפשר גמישות ויצירתיות החסרות למסגרת הבנייה הפורמאלית הקיימת המתקשה להתמודד עם הכוחות המקומיים והגלובאליים הפועלים במרחב.
יחידת לימוד ז': אדריכלות.בניה.סביבה Green Architecture, from design details to spatial planning
היחידה עוסקת בבניית גישה מערכתית כוללת לתכנון סביבה בריאה ונוחה, תוך הימנעות מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. הפרויקטים במסלול זה נבדקים בקני מידה שונים ועוסקים בבירור של סוגיות טכנולוגיות ואקולוגיות והשפעתן על שיטות הבנייה ועיצוב הסביבה.
חטיבות הלימודים
לאורך חמש שנות הלימודים במחלקה, נדרש הסטודנט לגופי ידע שונים, המחולקים לארבע חטיבות שונות:
חטיבת לימודי סטודיו-
כמפורט לעיל בחלוקה לשנים.
חטיבת לימודים טכנולוגיים-
המסלול הטכנולוגי הינו מסלול ורטיקאלי הבנוי כמערכת מובנית של קורסי חובה משנה א' עד שנה ד'. תחילתו של המסלול הוא בהיכרות עם חומרי הבנייה ותהליכי הבנייה המקובלים. בשלב מתקדם יותר הסטודנט נדרש ליישם את הידע שרכש תוך חשיבה טכנולוגית אנליטית ולאחר מכן אינטגרטיבית. היישום נעשה תמיד כפרויקט התנסותי שבו הסטודנטים בוחנים את הידע התיאורטי שצברו. התקדמות הלימוד נתמכת במשך התהליך עם הכירות גוברת והולכת עם מושגים מעולם ההנדסה וניתוח אנליטי של פרויקטים אמיתיים בתהליך בנייה. הדגש במסלול זה הוא להעניק לסטודנט את היכולת להשתמש בסוגיות טכנולוגיות כמקור השראה ולרכוש מיומניות פרקטיות בישומן של משימות טכנולוגיות.
חטיבת לימודים ויזואליים-
הלימודים הויזואליים הם לימודים תומכי סטודיו ומטרתם להכשיר ולהקנות ידע במדיות ובטכניקות ייצוג שונות. עיקר הלימודים מתקיימים בשנים א' ו-ב' בהן רוכשים הסטודנטים את הידע הנדרש על מנת לייצג את העבודה שלהם במגוון רחב של שיטות. הקורסים עוסקים בהקניית מיומנות בטכניקות של רישום, הבעה גרפית, בניית מודלים, עבודה בחומרים שונים, פיתוח יכולת אנליטית דרך ניתוח מבנים והכרת תוכנות שרטוט, מידול והדמיה דו ותלת מימדיות.
חטיבת לימודים עיוניים-
מסלול הלימודים העיוניים המחלקתי מהווה השלמה לתכנית המחלקה להיסטוריה ותיאוריה של בצלאל, ומובנה אל תוך תכנית הלימודים כמקשה אחת. מטרת הקורסים העיוניים, היא לתת תמיכה והשלמה להיצע הקורסים של היחידה ללימודים כלליים ולחזק דגשים הנוגעים באופן ספציפי לתכנית הלימודים המחלקתית. המחלקה רואה במסלול הלימודים העיוני ציר חשוב ומשמעותי במערך הלימודים המשקף את רצון המחלקה לבנות בסיס ידע מוסכם תוך הרחבת הדיון הארכיטקטוני ואת הצורך בהדגשת החשיבה האינטרדסציפלינרית ובמגע עם נושאים תרבותיים משיקים. בנוסף, המחלקה מנסה לתמוך באמצעות המסלול ללמודים בהתמחויות ולימוד עיוני הנדרשים ביחידות הלימוד הגבוהות בשנים ד' ו-ה'.
פרויקט גמר
לצורך קבלת אישור להתחיל בפרויקט הגמר על הסטודנט לסיים את כל לימודי החובה. הפרויקט ייבחן על-ידי סגל ההוראה הרשאי לקבוע את ההחלטות הבאות:
1. הפרויקט עומד בדרישות המחלקה.
2. יש מקום לתיקונים והשלמות בפרויקט. לצורך כך יירשם הסטודנט לסמסטר מונחה נוסף. אם לא עמד בקריטריונים גם לאחר ארכה זו, יידרש להתחיל פרויקט חדש, שיעמוד בדרישות.
3. הפרויקט אינו עומד בדרישות. על הסטודנט להירשם ולהתחיל בפרויקט גמר חדש בשנה"ל הבאה.