מדיניות ותאוריה של האמנויות: קורס

אי-הנחת בתרבות

24000097
בנימיני יצחק, ד"ר, סמסטר ב', יום ה', 14:00-15:30
2.0
במסגרת הקורס נקרא באופן ביקורתי במסתו של זיגמונד פרויד משנת 1930 "אי-הנחת בתרבות". בשני התרגומים לעברית שראו עד כה הכותרת תורגמה כ"תרבות בלא נחת". יתר על כן, הדגש המיוחד של פרויד בגרמנית: Das Unbehagen in der Kultur, הוא שאין זו התרבות שהיא חסרת נחת אלא מדובר על הקיום של הסובייקט בתוך התרבות כמצב מתמיד של אי-נחת. מצב זה התרבות אינה יכולה לפתור בקלות, והרבה מהניסיונות התרבותיים לווסת את אי-הנחת הזה דווקא גורם להגברת אי-הנחת, וזאת בגלל ה-aporia המצויה בחשק האנושי, בעקרון העונג, השאיפה לעונג שמעברת את הסבל. נדון בפרדוקס פרוידיאני זה תוך היעזרות בהוגים נוספים כגון לאקאן, ז'יז'ק, קריסטבה, ג'יימסון, ובמושגים של הממשי ושל התענגות-עודפת. נשאל האם המודל של פרויד אודות הסובייקט ויחסו לתרבות ואודות התרבות בכלל הנו מודל מודרניסטי מיושן שאינו תקף באופן גורף? שמא אנחנו חיים בסביבה תרבותית שבה הסובייקטיביות אינה נתונה למצב מתמיד של אי-נחת? שמא הסובייקט העכשווי-עתידי של הצפייה המתענגת במסכים רחוק מהתפיסה המודרניסטית הזו של פרויד אודות אי-הנחת והניכור שבו מצוי הסובייקט, ושמגדירים את הסובייקט ככזה.