Embrace.Retrace | מפגש #11

בית הספר לארכיטקטורה מזמין את הקהל הרחב לסדרת ההרצאות בזק: Embrace.Retrace.
סדרת מפגשים בנושא שיקום אדריכלי ותכנוני, צעד ראשון לבניית בסיס ידע לקראת שיכון המפונים/ות ושיקום האזורים הנפגעים.

מפגש #11

״חומה ומגדל״: רטרוספקטיבה קטנה
אדר' שרון רוטברד, בית הספר לארכיטקטורה, בצלאל
״חומה ומגדל״ היא שיטת התיישבות הגנתית לכאורה שהומצאה ב-1936 על ידי מתיישבי קיבוץ תל עמל (כיום ניר דוד) במסגרת ״מתקפת ההתיישבות״ שיזם היישוב היהודי כתגובה ל״מרד הערבי הגדול״ (״המאורעות״).  מאז, עקרונותיה של השיטה יושמו שוב ושוב בקני מידה שונים וכיום, כשכמעט כל גבולותיה של ישראל מוקפים בחומה ואת מקום המגדל תופסים לוויינים ומל״טים, הם כבר מיושמים על המדינה כולה. ״חומה ומגדל״ היא לא רק הפרדיגמה של דגם ההתיישבות הציונית בישראל; מדובר כאן ב״קונספציה״ בכבודה ובעצמה.

להוציא את עזה מהרצועה: לחשוב שיקום דרך מבט היסטורי
ד"ר דותן הלוי, האקדמיה ע״ש פולונסקי, מכון ון ליר
רצועת עזה הרוסה. רוב מתוך הבניינים בצפון הרצועה בלתי ראויים יותר למגורים, תשתיות המים, החשמל, הדרכים והתקשורת נפגעו ורוב האוכלוסייה מסתופפת במחנות פליטים בתנאי תברואה ירודים. מהי המשמעות, אם כן, של שיקום החיים בדרום הארץ עבור פלסטינים/ות וישראלים/ות בתנאים אלה? האם יש דרך בכלל לחזור אל ״רצועת עזה״ של ערב המלחמה כישות פוליטית, דמוגרפית או חברתית?

הרצאה זו תנסה לפתוח פתח אל אופק בו עזה איננה כלואה בתוך ״הרצועה״ אלא היא חלק אינטגרלי מתוך האגן הדרום מזרחי של הים התיכון בהקשרו הגיאוגרפי והפוליטי הרחב. ההרצאה תדון בהיסטוריה הדינמית של אזור עזה בתקופה העות׳מאנית המאוחרת ותקופת המנדט, עשרות השנים שקדמו לרצועה. מתוך המבט ההיסטורי הזה, נציע כיווני מחשבה אפשריים ונבחן כיצד יכול להיראות שיקום של האזור הזה לאחר המלחמה שאיננו חזרה אל עוד עידן של סטטוס קוו.  

מנחה: אדר' אסנת תדמור, בית הספר לארכיטקטורה, בצלאל

יום שלישי | 19.12.23 | 18:00
להצטרפות למפגש בזום
סיסמה: 632686