18.10.19
גלריות ועבודות > גלריה ראשית

גלריה ראשית

בצלאל 2019 תערוכת סוף שנה: טעימות
לילך בר סבו, Rash
, 2019, שנה ד', אמנות


"(...) הראש מנותק מהגוף, העור נפשט, החלקים השונים נידונים לניתוק על פני שדות המרחב והזמן ואינם ניתנים עוד להעמדה שלמה, הקשרית, מבנית. בהעמדה זאת פירוק המערכת למרכיביה הוא הענישה האולטימטיבית: הגוף אינו עוד גוף, הגרעין אינו מוכל בקליפתו, הקליפה אינה יכולה להכיל עוד את המחשבות והזיכרונות" (מתוך האני-עור של דידיה אנזיה).
ספרו של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי דידיה אנזיה, ה'אני-עור' עוסק בשאלה כיצד מכוננת המילה את הגוף וכיצד מכונן הגוף את המילים. מעטפת המילים היא הבונה את הגוף, מכילה אותו, עוטפת אותו, מסדירה ומארגנת את גבולותיו.
סבו עוסקת בעבודותיה בפני השטח של העור בגוף האדם. העור אשר מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15% ממשקלו, הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. היא מעמידה את הגוף ומצלמת אותו כך שהעור תופס את מרכז התמונה וההתרחשות נעשית ביחס אליו. היא משתמשת בחול ובקמח כאילו היו תאי עור מתים היוצרים שכבה נוספת ומשנים את המרקם של תבניות הנוף שיצרה. השינויים של פני השטח מעידים על שבריריות ועדינות ומציגים את העור לא כמשרת פונקציה של שמירה והגנה על אברי הפנים אלא כאיבר בפני עצמו שמוכלים בו חיים ומוות.
לילך בר סבו
שנה ד'
Rash
2019