חדשה

קול קורא להגשת הצעות לכנס : אמנות / ישראלית: אמנים, מדינה, אליטות

(08.3.2016)

ספרה של שרה חינסקי מלכות ענווי ארץ (הקיבוץ המאוחד, 2015) מקבץ ומסכם מחקר רב תהודה שעסק בקשר ההדוק שבין האמנות הגבוהה בישראל ללאומיות היהודית.  חינסקי טוענת כי היצירה האמנותית שהציגה עצמה כאוניברסלית ואוטונומית – ולפרקים אפילו כאופוזיציונית ורדיקלית – לקחה חלק פעיל בעיצובה של התרבות הלאומית השלטת: ההטיה המודרניסטית במפגיע של האמנות הישראלית, היקשרותה באופן טבעי כביכול למסורת האמנות האירופית, הסדרת הגבולות בינה לבין תצורות מגוונות של מלאכה ואוּמנות, יחסה למזרח כאל אחרות חיצונית שאותה יש לייצג – כל אלה ביססו את דמות העברי המודרני והסדירו את גבולות הטעם שלו. לאמנות הגבוהה היה לפיכך תפקיד מכריע בגיבושן של האליטות הלאומיות העבריות ולאחר מכן הישראליות ובכינונה של ״תרבות ישראלית״ שרירה.
הכנס ״אמנות / ישראלית: אמנים, מדינה, אליטות״ מבקש לבחון מחדש את המושג ״אמנות ישראלית״ - את הגדרתו, תחולתו, תנאיו ותקפותו; נשאל כיצד התמורות מרחיקות הלכת שעוברות בעשור האחרון על ה״ישראלי״ - כלומר על המדינה היהודית, על הציונות, על החברה היהודית והפלסטינית שבשטחי הריבונות והשליטה של ישראל – משפיעות על ה״אמנות״: על העשייה האמנותית העכשווית, על מבעיה וצורותיה, על מקומה בחברה, וכן על מושג האמנות שבבסיסה. האם כעת, משעה שגבולותיו ולכידותו של ה״ישראלי״ מתרופפים לנגד עינינו, ניתן עוד להניח את ״האמנות הישראלית״ כיחידת ניתוח, נקודת התייחסות ושדה מחקר  מקדמיים והכרחיים? מהי אמנות ״ישראלית״ שנערכת מחוץ לישראל, או שכל תשוקתה היא לצאת מגבולות ישראל? מה תוקפו של זיהויה המדינתי של האמנות בעולם גלוקאלי? האם ממשיכה האמנות הגבוהה לחזק ולגבש את האליטה הישראלית – או שמא השינויים המבניים בחברה ובכלכלה מובילים גם לשינוי במעמד האמנות, בהגדרתה כ״גבוהה״ וביחס בינה לבין התניות וטעמים תרבותיים שונים?

לפרטים נוספים וקובץ להדפסה