המזימה של פני השטח

הצייר הההולנדי בן המאה ה-16 יוהאנס טורנטיוס (Johannes Torrentius) נהג להתרברב כי הוא אינו מצייר, אלא רק מניח צבעים על הרצפה ליד הבדים, והם בעצמם, בהשפעת צלילי מוזיקה, מתחברים להרמוניות צבעוניות. בהשאלה מדבריו, הקורס יעסוק ביחסים בין רישום וחלל. נבדוק באיזה אופנים מחווה רישומית יכולה לתפקד בחלל, להתערב בו, כמו גם לתחום וליצור אותו.

נשאל מה מקומה של הפעולה הידנית-חומרית בעולם של דימויים מבוססי בינה מלאכותית ואילו יחסים מתקיימים בין המסך לנייר ? האם רישום יכול לחרוג מגבולות הנייר ולהתקיים כפעולה אוטונומית, כמו גם כהשארת סימן על גבי כרטיס זכרון ?

נבחן את הרישום כעמדה עקרונית היכולה להיות כלי למחשבה כמו גם תוצר סופי הנושא עמו את האמצעים הרבים שהביאו ליצירתו. נתהה כיצד הפעולה שאנחנו מבצעים בסטודיו, ביחס לחומר וביחס לדימוי, יכולה להיות מפתח להבנה של המוטיבציות היצירתיות הבסיסיות ביותר שלנו. נתבונן בגופי עבודה של אמנים כגון ויליאם טרנר, גוף הרישומים של קפקא, יאס באן אדר, ג'מיאן ג'וליאנו וילאני, כריסטינה קווארלס, וילהלם ססנל, לורה אוונס ואחרים ונקרא טקסטים מאת מישל פוקו, בוריס גרויס וזביגנייב הרברט.

הקורס יורכב מהרצאות, עבודה בכיתה ותרגילי בית. דגש מיוחד יושם על עבודת הסטודיו ותהליך היצירה של כל סטודנט.