אני, עיר - קורס קיץ סמינר בטוקיו

גבולות יפן הבינלאומיים נפתחו מחדש למעבר תיירים באוקטובר 2022 לאחר סגר בן כמעט שלוש שנים, ואחד הדברים שמתאפשרים עם פתיחתם, אחד מני רבים, הוא חזרתו לפעילות רגילה של הקורס ’סטודיו וסמינר קיץ בטוקיו‘. הקורס יהיה הפרויקט האקדמי החמישה עשר של בית הספר לארכיטקטורה שמתקיים ביפן והחמישי שמתקיים בשיתוף פעולה עם המחלקה לצילום בבצלאל. הוא נקשר אל הניסיון והידע שנצברו בפרויקטים קודמים ובאופן מיוחד אל שני האחרונים. משתתפיו/ותיו יתמקמו בטוקיו בקיץ 2023 כדי ללמוד ולתעד, לבחון, לנתח ולפרש את מאפייני העיר והארכיטקטורה היפנית, ומתוך הקשר שכזה לפתח טענה מרחבית, נאמנה אל מאפייני הזמן הנוכחי ואל דגשי הקורס הספציפיים.

 

TS23, כך נקרא הקורס הצפוי בקיצור, הוא הפרק השלישי בטרילוגיה ’אידאולוגיות טבע‘. הפרק הראשון [TS21] — ’על אודות יערות ועצים עתיקים ביקושימה‘, נערך בקיץ 2021, בריחוק, והתמקד באי יקושימה [Yakushima]. הפרק השני [TS22] — ’על אודות עבודת האומנות והטריאנלה‘ נערך בקיץ 2022, עדיין בריחוק, והתמקד באזורי הכפר של אצ’יגו-טסומרי ובטריאנלה לאומנות שנערכת שם מאז שנת 2000. בפרק המסכם של ’אידאולוגיות טבע‘ נחזור אל העיר, אל טוקיו.

 

אובייקט הלמידה המרכזי שלנו יהיה ’הבית היפני‘, ובאופן ספציפי קבוצה קטנה בת כעשרים בתים ריקים שנבחר מתוך בנק הבתים הריקים של יפן שמונה בהווה כעשרה מיליון בתים. ’הבית היפני‘, תחילה, חזק מאי פעם. ארכיטקטורת הבית הייתה לאורך המאה העשרים עוגן לניסויים ברעיונות על אודות דרכי חיים, תצורות משפחה, אופני ביטוי אישי ויחסיי חברה ומעמד. הבית שימש בסיס לניסיונות בחומרים וצורות, והיה האתר שבו אדריכלים/ות ביקשו להציע כיצד להתגורר ואיך להיות ביחס לסביבה. מקנזו טנגה [Tange] וקזואו שינוהארה [Shinohara] ועד ריו נישיזאווה [Nishizawa], אטלייה באו וואו [Bow Wow] וסטודיו מאונט פוג‘י [Mount Fuji], כמעט כל אדריכלי/יות יפן המודרנית והעכשווית קידמו את הרעיונות המורכבים ביותר שלהם/ן באמצעות תכנון בתים. גם בהווה, ’הבית היפני‘ ממשיך למשוך תשומת לב רבה. ’הבית הריק‘, לעומת זאת, חלש מתמיד. הוא התרוקן בגלל ההשלכות הדמוגרפיות של פריון נמוך והזדקנות האוכלוסייה היפנית, כי הוא מפסיד בתחרות עם פרויקטי פיתוח חדשים ויזמות, בגלל חולשתן היחסית של תוכניות מקיימות, בגלל מכשולים משפטיים, בגלל הדרישות המשתנות של דיירים פוטנציאלים, בגלל אופנות, ואפילו בגלל שהריסה היא עניין יקר. הבית הריק ביפן הוא אחד הביטויים המדויקים למאפייני תקופת פוסט-צמיחה ויש, כאמור, כעשרה מיליון ביטויים כאלה.

 

יחד, ’הבית היפני‘ ו-’הבית הריק‘ ביפן הם חלון אל דרכי פעולתה של החברה היפנית ובסיס רחב שבאמצעותו נוכל לעבוד כקורס. הם מאפשרים עושר תרבותי ועומק מושגי עצומים. טבועה בהם פרובלמטיזציה שצריכה לעמוד לדיון. ’הבית היפני‘ ו-’הבית הריק‘ מצביעים על הצורך לשאול מחדש את שאלת הבית, ומרמזים שההקשר הקיצוני בו נשאלת השאלה, אם תישאל, יוביל בהכרח לתשובות לא צפויות. ככאלה, הבתים והבתים הריקים יידונו במהלך הקורס מספר פעמים ובכמה אופנים, ובאמצעות מערכת ייצוגים משוכללת_ - קווים ומשטחים / צילום ושרטוט, בדו ובתלת ממד. הפרויקטים בקורס ישאפו להתמודד עם ’שאלת הבית‘, יבטאו אידאולוגיית טבע, ייהנו מהאפשרויות הנובעות ממעמדן של הארכיטקטורה והצילום כעבודת אמנות, ויישאו באחריות שנגזרת מעיסוק בכל אלה.

 

קורס הקיץ יתקיים במקביל ובשיתוף פעולה מלא בין סטודנטים/ות מבית הספר לארכיטקטורה והמחלקה לצילום, ועם מרצים ומרצה ממוסדות אלה בבצלאל. הקורס מאפשר שלוש צורות השתתפות: ’סטודיו‘ או ’סמינר‘ עבור סטודנטים/ות מבית הספר לארכיטקטורה, ו-’קורס בחירה, קיץ‘ עבור סטודנטים/ות מהמחלקה לצילום. באופן כללי, בעוד שלוש הצורות מעוגנות בתכניי לימוד דומים, עבודת משתתפי/ות ’סטודיו‘ תפותח בעיקר דרך מחקר ותכנון, עבודת משתתפי/ות ’סמינר‘ תפותח בעיקר באמצעות מחקר וכתיבה, ועבודת משתתפי/ות ’קורס בחירה, קיץ‘ תפותח בעיקר באמצעות מחקר וביטוי צילומי. משתתפי/ות ’סטודיו‘ ו-’סמינר‘ ידורבנו לפתח את רעיונותיהם גם מנקודת מבט צילומית, באמצעות מחשבת הצילום ודרך עדשות, בעוד עבודת משתתפי/ות ’קורס בחירה, קיץ‘ שלומדים/ות במחלקה לצילום תגיב לתכניי הקורס הספציפיים והעיסוק הכללי בעיר, בארכיטקטורה ובמרחב, באמצעים צילומיים, ובסיוע תחומי הידע, שיטות ההבעה והכישורים שרכשו עד כה בלימודיהם/ן. אנחנו רואים את העבודה המשותפת כהזדמנות לניסוח פדגוגיית לימודי אומנות ומתכוונים לשים דגש על נקודות ההשקה בין גופי הידע ואופני הביטוי של הצילום והארכיטקטורה.

 

הקורס יערך לאורך תקופה בת ארבעה וחצי שבועות, בין ה-20 באוגוסט וה-19 בספטמבר, בעברית ובאנגלית. נעבוד יחד בטוקיו שלושים ימים, שלושה יותר ממה שסופייה קופולה עבדה על ’אבודים בטוקיו‘. הקורס יתפתח בהדרגה מהתבוננות

ותצפית, דרך קריאה, חקירה, עבודת שדה ובניית רעיונות, לפרשנויות מבוססות מילים, קווים ודימויים. נעבוד בעיקר בטוקיו וסביבתה אבל ניסע כקורס גם דרומה ומערבה; עבודתנו תיבנה בתנועה. הפרויקטים יפותחו ויידונו ביפן, וימסרו בפורמט דיגיטלי לאחר השלמתם. לפחות שני דיוניי ביניים מתוכננים להתקיים לפני דיון מסכם שיערך ב-18 בספטמבר, בטוקיו. הסטודנטים/ות נדרשים/ות להשתתף לפחות באחת מתוך שתי הנחיות רשת שנקבעו לתקופה שאחר סיום פעולות הקורס ביפן, לפני מסירת הפרויקטים המלאים בשבוע השני של אוקטובר. עבודת הקורס תוצג, לאחר מכן, כתערוכה שתערך בגלריית בצלאל במהלך שנת הלימודים תשפ״ד.

 

?—

גבולות יפן הבינלאומיים נפתחו מחדש למעבר תיירים באוקטובר 2022 לאחר סגר בן כמעט שלוש שנים, ואחד הדברים שמתאפשרים עם פתיחתם, אחד מני רבים, הוא חזרתו לפעילות רגילה של הקורס ’סטודיו וסמינר קיץ בטוקיו‘. הקורס יהיה הפרויקט האקדמי החמישה עשר של בית הספר לארכיטקטורה שמתקיים ביפן והחמישי שמתקיים בשיתוף פעולה עם המחלקה לצילום בבצלאל. הוא נקשר אל הניסיון והידע שנצברו בפרויקטים קודמים ובאופן מיוחד אל שני האחרונים. משתתפיו/ותיו יתמקמו בטוקיו בקיץ 2023 כדי ללמוד ולתעד, לבחון, לנתח ולפרש את מאפייני העיר והארכיטקטורה היפנית, ומתוך הקשר שכזה לפתח טענה מרחבית, נאמנה אל מאפייני הזמן הנוכחי ואל דגשי הקורס הספציפיים.

 

TS23, כך נקרא הקורס הצפוי בקיצור, הוא הפרק השלישי בטרילוגיה ’אידאולוגיות טבע‘. הפרק הראשון [TS21] — ’על אודות יערות ועצים עתיקים ביקושימה‘, נערך בקיץ 2021, בריחוק, והתמקד באי יקושימה [Yakushima]. הפרק השני [TS22] — ’על אודות עבודת האומנות והטריאנלה‘ נערך בקיץ 2022, עדיין בריחוק, והתמקד באזורי הכפר של אצ’יגו-טסומרי ובטריאנלה לאומנות שנערכת שם מאז שנת 2000. בפרק המסכם של ’אידאולוגיות טבע‘ נחזור אל העיר, אל טוקיו.

 

אובייקט הלמידה המרכזי שלנו יהיה ’הבית היפני‘, ובאופן ספציפי קבוצה קטנה בת כעשרים בתים ריקים שנבחר מתוך בנק הבתים הריקים של יפן שמונה בהווה כעשרה מיליון בתים. ’הבית היפני‘, תחילה, חזק מאי פעם. ארכיטקטורת הבית הייתה לאורך המאה העשרים עוגן לניסויים ברעיונות על אודות דרכי חיים, תצורות משפחה, אופני ביטוי אישי ויחסיי חברה ומעמד. הבית שימש בסיס לניסיונות בחומרים וצורות, והיה האתר שבו אדריכלים/ות ביקשו להציע כיצד להתגורר ואיך להיות ביחס לסביבה. מקנזו טנגה [Tange] וקזואו שינוהארה [Shinohara] ועד ריו נישיזאווה [Nishizawa], אטלייה באו וואו [Bow Wow] וסטודיו מאונט פוג‘י [Mount Fuji], כמעט כל אדריכלי/יות יפן המודרנית והעכשווית קידמו את הרעיונות המורכבים ביותר שלהם/ן באמצעות תכנון בתים. גם בהווה, ’הבית היפני‘ ממשיך למשוך תשומת לב רבה. ’הבית הריק‘, לעומת זאת, חלש מתמיד. הוא התרוקן בגלל ההשלכות הדמוגרפיות של פריון נמוך והזדקנות האוכלוסייה היפנית, כי הוא מפסיד בתחרות עם פרויקטי פיתוח חדשים ויזמות, בגלל חולשתן היחסית של תוכניות מקיימות, בגלל מכשולים משפטיים, בגלל הדרישות המשתנות של דיירים פוטנציאלים, בגלל אופנות, ואפילו בגלל שהריסה היא עניין יקר. הבית הריק ביפן הוא אחד הביטויים המדויקים למאפייני תקופת פוסט-צמיחה ויש, כאמור, כעשרה מיליון ביטויים כאלה.

 

יחד, ’הבית היפני‘ ו-’הבית הריק‘ ביפן הם חלון אל דרכי פעולתה של החברה היפנית ובסיס רחב שבאמצעותו נוכל לעבוד כקורס. הם מאפשרים עושר תרבותי ועומק מושגי עצומים. טבועה בהם פרובלמטיזציה שצריכה לעמוד לדיון. ’הבית היפני‘ ו-’הבית הריק‘ מצביעים על הצורך לשאול מחדש את שאלת הבית, ומרמזים שההקשר הקיצוני בו נשאלת השאלה, אם תישאל, יוביל בהכרח לתשובות לא צפויות. ככאלה, הבתים והבתים הריקים יידונו במהלך הקורס מספר פעמים ובכמה אופנים, ובאמצעות מערכת ייצוגים משוכללת_ - קווים ומשטחים / צילום ושרטוט, בדו ובתלת ממד. הפרויקטים בקורס ישאפו להתמודד עם ’שאלת הבית‘, יבטאו אידאולוגיית טבע, ייהנו מהאפשרויות הנובעות ממעמדן של הארכיטקטורה והצילום כעבודת אמנות, ויישאו באחריות שנגזרת מעיסוק בכל אלה.

 

קורס הקיץ יתקיים במקביל ובשיתוף פעולה מלא בין סטודנטים/ות מבית הספר לארכיטקטורה והמחלקה לצילום, ועם מרצים ומרצה ממוסדות אלה בבצלאל. הקורס מאפשר שלוש צורות השתתפות: ’סטודיו‘ או ’סמינר‘ עבור סטודנטים/ות מבית הספר לארכיטקטורה, ו-’קורס בחירה, קיץ‘ עבור סטודנטים/ות מהמחלקה לצילום. באופן כללי, בעוד שלוש הצורות מעוגנות בתכניי לימוד דומים, עבודת משתתפי/ות ’סטודיו‘ תפותח בעיקר דרך מחקר ותכנון, עבודת משתתפי/ות ’סמינר‘ תפותח בעיקר באמצעות מחקר וכתיבה, ועבודת משתתפי/ות ’קורס בחירה, קיץ‘ תפותח בעיקר באמצעות מחקר וביטוי צילומי. משתתפי/ות ’סטודיו‘ ו-’סמינר‘ ידורבנו לפתח את רעיונותיהם גם מנקודת מבט צילומית, באמצעות מחשבת הצילום ודרך עדשות, בעוד עבודת משתתפי/ות ’קורס בחירה, קיץ‘ שלומדים/ות במחלקה לצילום תגיב לתכניי הקורס הספציפיים והעיסוק הכללי בעיר, בארכיטקטורה ובמרחב, באמצעים צילומיים, ובסיוע תחומי הידע, שיטות ההבעה והכישורים שרכשו עד כה בלימודיהם/ן. אנחנו רואים את העבודה המשותפת כהזדמנות לניסוח פדגוגיית לימודי אומנות ומתכוונים לשים דגש על נקודות ההשקה בין גופי הידע ואופני הביטוי של הצילום והארכיטקטורה.

 

הקורס יערך לאורך תקופה בת ארבעה וחצי שבועות, בין ה-20 באוגוסט וה-19 בספטמבר, בעברית ובאנגלית. נעבוד יחד בטוקיו שלושים ימים, שלושה יותר ממה שסופייה קופולה עבדה על ’אבודים בטוקיו‘. הקורס יתפתח בהדרגה מהתבוננו

ותצפית, דרך קריאה, חקירה, עבודת שדה ובניית רעיונות, לפרשנויות מבוססות מילים, קווים ודימויים. נעבוד בעיקר בטוקיו וסביבתה אבל ניסע כקורס גם דרומה ומערבה; עבודתנו תיבנה בתנועה. הפרויקטים יפותחו ויידונו ביפן, וימסרו בפורמט דיגיטלי לאחר השלמתם. לפחות שני דיוניי ביניים מתוכננים להתקיים לפני דיון מסכם שיערך ב-18 בספטמבר, בטוקיו. הסטודנטים/ות נדרשים/ות להשתתף לפחות באחת מתוך שתי הנחיות רשת שנקבעו לתקופה שאחר סיום פעולות הקורס ביפן, לפני מסירת הפרויקטים המלאים בשבוע השני של אוקטובר. עבודת הקורס תוצג, לאחר מכן, כתערוכה שתערך בגלריית בצלאל במהלך שנת הלימודים תשפ״ד.

 

Japan's international borders reopened to tourists in October 2022, after being closed for almost three years, and one of the things made possible with their opening, one of many, is the return to normal activity of the summer course: 'Tokyo Studio and Seminar'. The course will be the fifteenth academic project of the School of Architecture to be held in Japan, and the fifth to be held in collaboration with Bezalel’s Photography Department. It will build on the experience and knowledge gained from the previous projects, especially the two most recent ones. Its participants will be positioned in Tokyo in the summer of 2023 to study and document, examine, analyze and interpret the characteristics of the Japanese city and architecture, and from within this context to develop a spatial claim that is faithful to the characteristics of the present time and to the specific emphases of the course.

 

TS23, as the expected course is called for short, is the third chapter in the trilogy 'Nature Ideologies'. The first chapter [TS21] — 'Concerning the Ancient Forests and Trees in Yakushima', took place in the summer of 2021, was taught remotely, and focused on the southern island Yakushima. The second chapter [TS22] — 'Concerning the Work of Art and the Triennale' was held in the summer of 2022, again remotely, and focused on the deep Niigata countryside and the Echigo-Tsumari Art Triennale that has been held there since 2000. In the concluding chapter of 'Nature Ideologies' we will return to the city, to Tokyo .

Our central object of investigation will be the 'Japanese house', and specifically a small group of approximately twenty empty houses that we will select from Japan's bank of empty houses, which currently includes about ten million. The 'Japanese house', first, is stronger than ever. Throughout the twentieth century, the architecture of the house has been a locus for experimentation with ideas about ways of living, new domestic lifestyles, individual expression, and social relations and class. It has served as a platform for design trialing in materials and forms, and was the site where architects have sought to propose how to live and how to be in relation to the environment. From Kenzo Tange and Kazuo Shinohara to Ryu Nishizawa, Atelier Bow Wow and Studio Mount Fuji, nearly all modern and contemporary Japanese architects have catalyzed their most elaborated ideas through the design of houses. As well in the present, the 'Japanese house' continues to attract a great deal of attention. The 'empty house', on the other hand, is weaker than ever. Houses are left empty because of the demographic consequences of low fertility and an aging population, because they are losing the competition with new developments, entrepreneurial urbanism, investment interests, and fashions and trends. They are empty because of the relative weakness of sustainability schemes, due to legal obstacles, due to the changing demands of potential tenants, and even because demolition is expensive. The empty house in Japan is an accurate expressions for the consequences of a post-growth period and, as mentioned, there are approximately ten million such expressions.

 

Together, the 'Japanese house' and the 'empty house' in Japan provide a window into the workings of Japanese society and a broad base from which we can develop as a course. They offer conceptual and cultural wealth and are, at the same time, inherent to a problematization that should be brought to academic discussion. The 'Japanese house' and the 'empty house' suggest the need to re-ask the house question, and imply that the extreme context in which the question is asked, if asked, will inevitably lead to unexpected answers. Within this larger context, the houses and the empty houses will be discussed during the course multiple times and in several ways. They will go through an elaborate system of representation - lines and surfaces, photography and drawing, in 2D and 3D. The projects in the course will seek to confront with the 'house question', will express a mature nature ideology, will benefit from the possibilities arising from the status of architecture and photography as a work of art, and will bear the responsibilities derived from engaging in all of these.

 

The summer course is held in cooperation with students from the Photography Department and the School of Architecture, and with faculty members from these two academic institutions at Bezalel. The course allows three forms of participation: 'Studio' or 'Seminar' for students of the School of Architecture, and 'Elective Course, Summer' for students 0f the Photography Department. In general, while the three forms of participation are anchored in similar study content, the work of 'Studio' participants will be developed primarily through research and design, the work of 'Seminar' participants will be developed primarily through research and writing, and the work of 'Elective Course, Summer' participants will be developed primarily through research and photographic expression. The 'Studio' and 'Seminar' students will be encouraged to develop their ideas also from a photographic point of view, using photographic thought and looking through lenses, while the work of the 'Elective Course, Summer' students will respond to the specific course theme and the general interest in the city, architecture and space through photographic means, using the

knowledge, methods of expression and skills they became acquainted with so far in their studies. We see this meeting of architecture and photography as an opportunity to formulate a pedagogy for art studies, and intend to explore the encounters between their bodies of knowledge and modes of expression.

 

The course will take place over a period of four and a half weeks, between August 20 and September 19, 2023, in Hebrew and English. We will work together in Tokyo for thirty days, three more days than Sofia Coppola worked on 'Lost in Translation'. The course will evolve gradually from observation, through research, fieldwork and idea formation, to line, model, image and word-based interpretations. We work primarily in Tokyo and vicinity but travel also to the south and the west; our work figures out while in movement. Projects will be developed and discussed in Japan, and submitted digitally after completion. At least two interim and a final project review are scheduled to take place in Japan. Students are expected to finalize their projects after the course activities in Japan have been concluded, participate in at-least one of two sessions of remote desk tutorials, before finally submitting their complete projects at the second week of October. The course outcome will then be exhibited at the new Bezalel Gallery during the 2023-24 academic year.