דימוי ואנטי-דימוי

קוד
24000114
שעות אקדמיות
28
נ"ז
2
סמסטר א
יום
רביעי
בשעה 12:00 - 13:30

אנחנו חיים בעולם שבו הדימויים צובאים עלינו מכל עבר: בטלוויזיה, ברחוב, בכביש הראשי; ממסכי המחשב והטלפון הסלולארי. כולנו - גם אלה שאינם צלמים או עורכים - יוצרים, מעבדים ומפיצים דימויים. מן העבר השני, אנחנו גם מתקיימים כדימוי - מצולמים ללא הרף, גם ללא ידיעתנו והסכמתנו (ממצלמות לוויין או מצלמות רחוב), ועובדים את הדימוי האישי והחברתי שלנו. אבל מהו דימוי? במה הוא שונה מציור או מתמונה; מסימן או ממילה? מה יחסו לחומר? מתי וכיצד השתלט על חיינו? מה הוא מאפשר ומה הוא מגביל? האם אפשר לחמוק ממנו? ומה משמעות הדבר עבור האמנות החזותית - אם כולם יוצרים כל הזמן דימויים, מה על האמנות לעשות?

 

נדון בשאלות הללו תוך עיון בחברת הראווה של גי דבור, במושגי הסימולקרה והסימולציה של בודריאר וביחס בין הדימוי המאגי לדימוי הטכני אצל וילם פלוסר. נתהה על מקומו של הדימוי בהצגת ההיסטוריה דרך הוויכוח בין קלוד לנצמן וז׳אן-לוק גודאר ותוך צפייה בקטעים מסרטיהם. נבחן עם סוזן סונטאג דימויים של סבל ועם לינדה ויליאמס דימויים של עונג. נשאל על כניסתו של מרחב שחור של אי-נראות לחלל המוזיאלי ועל נוכחותו של האנטי-דימוי באמנות המאה ה-20, ונתהה האם, ככלות הכל, ״דימויים למרות הכל״?