סוגיות במוזיאולוגיה ופרקטיקות של אוצרות

קורס זה משלב תיאוריה ומחשבה אוצרותית ובנוי משתי חטיבות – הראשונה "סוגיות במוזיאולוגיה", התיאורטית בעיקרה והשנייה, "פרקטיקות אוצרותיות", השמה דגש על מקצוע האוצרות על תצורותיו השונות.

מוזיאולוגיה היא תחום דעת חדש באופן יחסי העוסק בחקר המוזיאון על היבטיו השונים. מה הוא מוזיאון? מה היא מוזיאולוגיה? מה המשותף למוזיאונים השונים ובמה מתייחד מוזיאון האמנות מן המוזיאונים למדע, לטבע, להיסטוריה, לאתנוגרפיה וכו'? חלק זה של הקורס מתמקד בפרספקטיבות השונות של חקר המוזיאונים, תוך הצגת מקרי בוחן של נושאים המעסיקים הן את הממסד המוזיאוני והן את המחקר האקדמי. דגש יושם בארבעה היבטים מרכזיים: האוסף, החלל, התצוגה והמבקרים, על יחסי הגומלין ביניהם ועל השתנותם ברוח הזמן. הסוגיות שידונו יוצגו הן בחיתוך היסטורי והן בחיתוך תכני וגיאוגרפי. תדון ההגדרה המשתנה של המושג מוזיאון, אוספים, מיון, טקסונומיה וייצוג. מושגי היסוד: אותנטיות, מקור (provenance) ו"קאנון" ידונו בפירוט רב. תשומת לב מיוחדת תינתן להתפתחות אדריכלות המוזיאונים ממקדש ל"קליפה ריקה." דגש מיוחד יושם על "המוזיאולוגיה החדשה" (The New Museology), תהליכי הדמוקרטיזציה של המוזיאונים וחווית המבקר.

מקומה של התערוכה – בין קבוע לארעי, בין דידקטיקה לפופוליזם ישמש כנושא תפר בין החלק הראשון לחלק השני בקורס.

פרקטיקות אוצרותיות נדונות באקדמיה אף זמן קצר יותר ממוזיאולוגיה אך מורגשות בזירת האמנות העכשווית הן במישור התיאורטי והן בתערוכות עצמן, בצורת החשיבה ובדרך הצגתן. מקצוע האוצרות נולד כאחראי על אוספים, העיסוק בסיווג, מיון ושימור שלהם. כיום תפקיד האוצר/ת השתנה מאוד ובא לידי ביטוי במופעים שונים ומגוונים. בקורס נבחן וננתח לעומק סוגיות עכשוויות באוצרות באמצעות טקסטים תיאורטיים ומקרי מבחן אוצרותיים. נבדוק כיצד מנסחים קונספט לתערוכות אינטימיות לעומת תערוכות בינלאומיות רחבות היקף; נדון בכלים תיאורטיים המשרתים את מופעי האוצרות השונים; ונראה כיצד ביקורת חברתית ופוליטית מרחיבה את גבולות השיח ופורצת את גבולות החלל.