היסטוריות של האמנות המערבית

קורס זה יוקדש לעיון בתולדות האמנות המערבית החל במאה השביעית לפנה"ס וכלה ימינו. כל אחד מהפרקים יילמד תוך בחינת זיקתה של האמנות הן לאירועים, לתרבות ולהלכי הרוח התקופתיים ו/או האישיים והן לאמנות העבר. לשון אחר, יצירות מתחומי הציור, הפיסול והאדריכלות (כמו גם תצורות אמנות חדשות יותר) תיבחנה בהקשרים השונים (חברתיים וכלכליים, טכנולוגיים ומדעיים, מדיניים ודתיים, תרבותיים ואמנותיים) שבהם נעשו ושאליהם יועדו, מזה, וכחוליה בשרשרת של תולדות האמנות, מזה. כמו כן, לאורך כל הקורס תוצג אפשרות השפעתה של האמנות המערבית בפרק הזמן הנדון על האמנות והתרבות החזותית בעת החדשה (כולל זו העכשווית). דגש מיוחד יושם על יצירות-מופת, מתוך כוונה לערוך דיון בהתנהלותה של האמנות בין העבר (שממנו היא שואבת השראה), ההווה (שעמו היא מקיימת דיאלוג) והעתיד (שעליו אפשר והיא משפיעה, באופן זה-או-אחר). הקורס יבקש לבחון את תולדות האמנות המערבית כאסופה של נרטיבים שונים, לעתים מנוגדים, המייצגים תפיסות היסטוריות והיסטוריוגרפיות מגוונות. אלו מבוססות על תצורות שיח של קהילות פרשניות משתנות המבקשות לקרוא את העבר כשיקוף של תפיסות העולם הייחודיות לכל אחת מהן. כלומר, אלו לצד אלו יועמדו בקורס תפיסת עולם "מודרניסטית", המחויבת לקריאה "אובייקטיבית" של ההיסטוריה, ותפיסת עולם "פוסט-מודרניסטית", הדוגלת בשחרור מתלות ב"כוונת המחבר" ומחיפוש אחרי "אמת" בלעדית (הגמונית במהותה), מתוך כוונה לקרוא את העבר באופן חתרני ואף ביקורתי. לצד העובדה שהקורס מחויב להיבט ההיסטורי-כרונולוגי, ינוצל כל אחד מהפרקים לדיון בסוגיה מהותית כלשהי ללימוד תולדות האמנות, בפרט, והתרבות החזותית, בכלל (למשל: הזיקה למציאות; יופי וכיעור כמושגים מוחלטים ו/או כמושגים תלויי תרבות; יחסי-גומלין בין אמנות לאדריכלות ו/או בין טקסט לדימוי; קאנון, יצירת-מופת וקלאסיקה; מסורת וחידוש; תחייה והישרדות; מרכז ופריפריה). מן הטעם הזה, עיקרה של ביבליוגרפיית החובה מושתת על התייחסות לתופעות תרבותיות רחבות, הנגזרות מן העיון בכל אחד מן הפרקים ההיסטוריים. ביבליוגרפיית הרשות, לעומתה, מספקת הרחבה לדיון ההיסטורי עצמו.