חיים שמצלמה נדבקה אליהם

"גם בשנתי אני עושה פוזה" (חנה ווילקי) 

"כשאני מדבר אני יותר מקשיב מאשר מדבר" (וים ונדרס, מתוך הסרט: אליס בערים)

"עם קבלת תוצאות בדיקת הריאה ב- C.T , אני שוכב מכווץ בקצה המיטה כמו חיה קטנה. אינני יכול לכתוב שירים". (פנחס שדה)

"הדבר הכי אינטימי זה פייסבוק מתחת לשמיכה" (זמיר שץ, סטטוס מדף פייסבוק)

"אנחנו 'זונות' של אינטרנט" (שני חן, נאמר בזמן שיעור צילום, 2016)

בקורס ננסה לחבר ולקשר בין חייכם.ן הצילומיים האינסטגרמים, פייסבוקים, וואטסאפיים, סטטוסיים, סטוריים, בלוגרים, פידיים, רשתיים, אינטרנטיים לבין ה"חיה" הצילומית שנלמדת במחלקה לצילום באקדמיה, דרך התוודעות לפרקטיקות צילום ותיעוד עצמי צמוד חיים מתחילת המאה העשרים עד ממש עכשיו.

איך "סובייקט" חווה עצמו, אמר עולמו וצלם עצמו לפני 30 שנה ומה קרה ל"סובייקט" זה עכשיו? מה עשתה הטכנולוגיה ל"אני"?  מה קרה לו ל"אני"?  להיכן והאם נעלם?  האם הופעתו השתנתה?  האם צורת הופעתו הדיגיטלית-רשתית גרמה לכינון סובייקט מסוג אחר? באיזה אופן 'סובייקט' נהג להופיע בעולם האמנות?  באיזה אופן יומיומיות נהגה להופיע בעולם האמנות?  באיזה אופן צילום משקף ורנקולריות (הכי מצוי,רגיל ושכיח) ומדוע חשוב כי ישמר הקשר בין ורנקולריות לצילום?  מדוע חשוב לעודד מופעי טריוויאליות ותפלות במבע האמנותי ומדוע צריך "אומץ לחולין" בעצם? ולמה שאלו את לו לנדאוור היכן טרבלינקה כשהציגה תצלום של ראש חתול?

בתחילת הקורס נעסוק באופציות של צילום עצמי מהודו הרחוקה ועד פלשתינה. מצילום עצמי קצת תשוש אחרי צום עד צילום עצמי שזקוק לפרפורמנס כדי להיות. מצילום עצמי מראה פעולת שריכת שרוכים בסטודיו בברלין של אדוארד מונק בתחילת המאה ה-20 ועד העלאת צילומים עצמיים אקראיים שצולמו בחיפזון בשירותים הציבוריים בסמארטפון. בנוסף נראה עבודה ציורית/צילומית/טקסטואלית/ווקאלית של אמן שֶסָפַר וסָפַר וסָפַר וצִיֵיר, וצִיֵיר רק מספרים וסָפַר רק מספרים וצילם עצמו והקליט קולו סופר מספרים, מצייר מספרים כל יום במשך עשרות שנים, נראה אמן אחר שהעלה לפתע פוסטים של מספרים במשך כמה שעות בפייסבוק וביקש סימפטיה, נחמה וחמלה מיידית אקראית מ'חבריו' ברחבי הפייסבוק. נראה אמנית שכל יום ויום רשמה מה אכלה וציינה מה שתתה, וצלמת שצילמה הרבה את צילה משתקף ברחובות העיר, נראה תצלום של ווקר אוואנס רוכן לצלם מקרוב פח אשפה ומטף כיבוי אש, ובגיל 70 מתכופף לצלם סימון חץ כיוון תנועה על כביש אספאלט, נשמע את יוקו אונו שהקליטה שיעולה בטוקיו ואת רעש זרזוף המים בזמן הורדת המים באסלת השירותים, נראה מתי המילה "דיאטה" הוזכרה לראשונה בעולם האמנות? ומתי הפועל "אני רעבה" הופיע שם לראשונה?

הקורס יתפקד יותר כמעבדה קריאתית וניסיונית ופחות ביקורתית, שבה יתבקש כל סטודנט.ית לנהל יומן עבודה בו ינסה להתעכב ולהתחקות אחר תהליכי עבודה במובן הרחב ביותר וינסה לבודד השתהויות צילומיות והתרחשויות מילוליות במצבם הגולמי יחסית ובצורה פחות סלקטיבית.