הריסות: מלנכוליה, פנטזיה ופוליטיקה

הריסות – כשם עצם וכשם פעולה – הן חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי והגלובלי. כשרידים ארכיאולוגיים, כעקבות למלחמה ונישול או כצלקות עירוניות של התפוררות והזנחה, הריסות נעות בין קונקרטיות של תהליכים טבעיים ומעשי ידי אדם ובין סמלים רבי עוצמה למלנכוליה מחד גיסא ולפנטזיה מאידך גיסא. כייצוג מובהק של תרבות חזותית וחומרית, הריסות מעלות שאלות הנוגעות לטרנספורמציות חומריות, לשרידיו של המקור ולשיירים של אלימות חברתית. בסמינר נחקור את ההריסות הן כייצוג למערב ולקידמה והן כייצוג אוריינטליסטי למזרח. נבחן כיצד הריסות מיוצגות באמנות, כיצד מצלמים הריסות וכיצד כותבים עליהן. נשאל מה בין הריסות של מונומנטים להריסות של יומיום ואילו הריסות אנו רואים ולאילו אנו עיוורים. נעמוד על הקשר בין הכלכלה הקפיטליסטית לפרקטיקות של הריסה ובינוי וננתח את העיר כפלימפססט של שכבות הנכתבות זו על גבי זו. לבסוף נבחן את אפשרותה של תקווה בין החורבות: כיצד הן מאפשרות לנו לחשוב מחדש את עצמנו ואת הזמן שבו אנו חיים וכיצד הן מייצרות פעולה אזרחית של זיכרון ושל שינוי.