עיצוב ותיקון - יום עיון ותערוכה | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

עיצוב ותיקון - יום עיון ותערוכה

קול קורא להרצאות
פורסם ב
18.12.19

האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, מוזיאון ישראל, ירושלים
בשיתוף  המחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב ירושלים

קובץ לעיון ולהדפסה

במרץ 2020 תיפתח באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל התערוכה "כסאות מתבודדים". נושא התערוכה הוא כסאות שבורים ומתוקנים שמעמידים חסידי ברסלב ביערות ישראל. הכסאות, המשמשים את החסידים להתבודדות ביערות, תועדו במהלך מחקר שערך ערן לדרמן, מעצב תעשייתי ומרצה בבצלאל. התערוכה תתחקה אחר ההיבטים השונים של התופעה דרך מעשיותיו וכתביו של רבי נחמן מברסלב, ובאמצעות עבודות של מעצבים בינלאומיים עכשוויים.
במסגרת התערוכה יתקיים כנס בנושא תיקון ועיצוב עכשווי במוזיאון ישראל ובאקדמיה בצלאל בהר הצופים.

אודות הכנס
לאחרונה ניסח האיחוד האירופי תקנה חדשה המחייבת את חברות האלקטרוניקה לייצר מוצרים עם אורך חיים משמעותי, להשתמש ברכיבים עמידים, ולאפשר ללקוחות לתקן מוצרים באופן פרטי מבלי להיענש על כך. התקנה נוסחה בעקבות המחאה הצרכנית שנקראת "הזכות לתקן". מחאה זו יוצאת כנגד מגמת הייצור שקידמה "התיישנות מתוכננת".
המושג "התיישנות מתוכננת" ניטבע על ידי תרבות הצריכה בשנות הששים של המאה העשרים, ועודד מערכת צרכנית שבה כל מוצר הוא אופנתי ומתחלף. מאז התעצמה התופעה בקצב הולך וגדל, ואורך חיי המדף של מוצרים הולך ומתקצר. בתרבות כזו, אף מוצר אינו נחשב "ראוי לתיקון" משום שתמיד יהיה יותר זול ונוח לרכוש מוצר חדש במקומו. כתוצאה מכך, מלאכות ובעלי מקצוע שבעבר עמדו לרשות מי שרצה לתקן מוצרים – כמו שענים או סנדלרים – הולכים ונעלמים. באקלים תרבותי כזה התפתחה שיטת המיחזור, כאסטרטגיה "להלבנת" רגשות האשמה שמלווים את עודף המוצרים והקניות המיותרות, אבל צמח והתעצם גם תחום הקיימות והשימור. מתוכו התפתח לאחרונה מושג התיקון כעמדה ביקורתית חדשה ביחס לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית, טביעת הרגל האקולוגית, גלובליזציה, אי צדק, כוחות אנטי דמוקרטים, עוני, אבטלה, פליטות וניצול העולם השלישי ועוד. מנקודת מבט כזו, מסתמן התיקון הפיזי כאמירה ערכית ואחראית, הגולשת גם לתיקון חברתי או לתיקון הנפש. עמדה המאמינה כי הנפש כמו גם המוצר הופכים שלמים רק לאחר שנפגעו ותוקנו. תיקון מסוג זה (הטלאים בג'ינס או טכניקת ה־kintsugi היפנית) אינו מכסה על השבר, אלא תומך ברעיון שכל תיקון – פיזי או נפשי – הוא סוג של טרנספורמציה. השינוי המפגין את ההיסטוריה ואת עמידות הנפש או המוצר, מאיר את התיקון ככוח כלכלי ותרבותי, כמקור ליצירתיות וחדשנות האוצר בחובו ידע תרבותי עשיר.
בכנס נבקש להתבונן במושג התיקון בתרבות בת ימינו בראייה רחבה ורב־ממדית, החל מן ההיסטוריה התרבותית והגנאלוגיה של המושג, דרך האסתטיקה המלווה אותו בתחומי התרבות החזותית והחומרית ועד למשמעותו והופעתו בתחומי הדת, הפילוסופיה והפסיכולוגיה ובמגוון זירות בתרבות העכשווית: אמנות, עיצוב, אדריכלות, תרבות הצריכה, מגדר ועוד.
הכנס יושתת על פאנלים המשלבים תיאורטיקנים לצד מעצבים, אמנים ואדריכלים שיציגו את עבודתם.

בין הנושאים שנבקש לברר:
● אסתטיקה של תיקון
● תיקון בתרבות החומרית והחזותית
● גנאלוגיה והיסטוריה תרבותית של מושג התיקון
● תיקון, זיכרון והנרטיב ההיסטורי
● מסורות של תיקון
● טרנספורמציה מגדרית כאקט של תיקון
● תיקון בתרבות הצריכה
● מעמד התיקון בפסיכואנליזה, תורות הנפש והעולם הרוחני
● תיקון באמנות, בעיצוב ובאדריכלות פוסטמודרנית ועכשווית
● תיקון, שימור ומוזיאולוגיה
● תיקון, דת, מיסטיקה והעידן החדש
● תיקון כעמדה ביקורתית וככלי עבודה (בידי אמנים, פסיכולוגים ועוד)
● תיקון הגוף

הכנס יתקיים ביום שלישי-רביעי, 20-19 במאי 2020, במוזיאון ישראל ובבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
חוקרים ויוצרים המעוניינים לשאת דברים בכנס מוזמנים להציע נושאים להרצאות בהיקף של כעשרים דקות או פאנלים שלמים בנושא מסוים. את ההצעות, הכוללות כותרת ותקציר בהיקף של עד 300 מילה, יש לשלוח לדוא"ל iritb@bezalel.ac.il  לא יאוחר מיום ראשון ה 2 בפברואר 2020.

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל מארגני הכנס:
ערן לדרמן, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
lederan@gmail.com
שרון וייזר פרגוסון, אוצרת, האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, מוזיאון ישראל, ירושלים
sharonwe@imj.org.il
ד"ר טל פרנקל אלרואי, המחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
tal.alroy@gmail.com
ד"ר אורי ברטל, המחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים  orybartal@bezalel.ac.il