מערכת בצלאל | איך לצאת לעצמאות מקצועית ביום שאחרי התואר?

לכבוד יום העצמאות, שוחחנו עם יוסף קריספל, ראש המחלקה לאמנות; יעל עוזסיני, ראש המחלקה לאמנויות המסך; שלי סתת-קומבור, ראש המחלקה לצורפות ואופנה; דנה גז, ראש המחלקה לתקשורת חזותית וניצן דבי, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, על הצעדים הראשונים לעצמאות מקצועית אחרי סיום הלימודים.
 

מהי בעיניכם/ן עצמאות לאחר סיום הלימודים? 

יוסף קריספל: "להיות רגע לבד ולא לפחד מהבדידות. כדי ליצור צריך להיות מסוגל לעבוד במרחב שאתה בעצמך יוצר. להיות עצמאי זה לא לפחד לפעול לבד. להקשיב לחושים, לנסות דרכים חדשות, להוביל רעיונות ולממש אותם. להיכשל! ולקום ולהמציא את עצמך מחדש - שוב ושוב. להיות אחראי על כל בחירה ולעמוד מאחוריה, גם אם היא התבררה כלא נכונה."

יעל עוזסיני: "להתנסות במגוון אספקטים של תחום היצירה שלנו, למצוא את הנישה שמתאימה לנו, ודרך לאזן בין פרנסה לבין יצירה עצמאית."

שלי סתת: "להיות עצמאית אחרי התואר בעיני זה לזקק את המושג אחריות אישית, להבין שהכל תלוי בבוגר/ת. זוהי המשך הדרך להגשמת היכולת האישית. ממליצה מאוד למצוא את הרגע לחלום, לדמיין ומשם להוציא לפועל ביעדים ומטרות. חשוב לי להוסיף את החשיבות בהבנת ניהול זמן."

ניצן דבי: "להיות עצמאי זה לחשוב אחרת על המציאות ולעשות משהו אקטיבי בעקבות זאת. לסלול דרך חדשה בשדה או ביער."

דנה גז: "לקחת את החופש לדייק ולבחור שוב ושוב מי להיות ומה לעשות, גם אם זה אומר להגדיר מחדש את גבולות הדיסציפלינה או למצוא את עצמך במקומות לא צפויים."

מה למדתם/ן על העולם האמיתי אחרי סיום התואר? איזו תובנה חשובה גיליתם/ן רק כשיוצאים לדרך — על עבודה, על קשרים מקצועיים או על התמודדות עם לבטים והחלטות?

שלי: "התובנה שלי היתה ברורה, רציתי להיות מעצבת נעליים עצמאית. בזכות הלימודים שלי במחלקה למדתי שהשנים בהם למדתי בבצלאל היו חממה, הייתי עטופה. ביציאה לאחר מכן הבנתי כמה ההתפתחות שלי תלויה בי בנחישות שלי להשיג את המטרה."

יעל: "יש עוד המון מה ללמוד, ותחילת הקריירה מלווה באמירת 'כן' להרבה פרויקטים שלא נראים משתלמים במבט ראשון. דרך נוספת לבחון את הכדאיות של פרויקט היא לא רק 'מה העבודה הזאת?', אלא 'לאן העבודה הזאת עשויה לקדם אותי?' ושלוש סיבות (טובות) להגיד 'כן':
1 – פיתוח והגשמה אמנותיים (חשיבות לי כיוצר – השדון על כתף ימין).
2 – חשיבות לעולם (למשל - פרויקט חברתי).
3 – כסף זה אחלה (חשיבות לי – השדון על כתף שמאל)."

דנה: "למרות שבלימודים היו לי התלבטויות והתנסויות מכל מיני סוגים, כשיצאתי לעולם גיליתי שלהפוך להיות מעצבת ״מקצועית״ זה תהליך מאוד מספק, ששווה להתמסר אליו. אמנם הלמידה לא מפסיקה אף פעם, אבל בכל שלב את יודעת יותר, ויכולה לשאול שאלות יותר מורכבות."

יוסף: "אף אחד לא מחכה לראות מה תעשו, מה תהיה היצירה החדשה שלכם או על מה אתם עובדים בראש. עליכם ליזום תמיד את הצעד הבא. לדחוף את הרעיונות שלכם קדימה, ליזום ולהציב אתגרים ומטרות שידחפו אתכם קדימה."

ניצן: "שהדברים לוקחים זמן. שעבודה זה לפעמים לא הדבר שממנו מתפרנסים בשלב הראשון, אלא רק לאחר זמן מסוים. וגם למדתי שצריך לומר כן. פשוט כן. לא לשלול דברים מהר, להיות חיוביים להתנסות וגם לטעות."

אילו שלושה טיפים היית נותן/ת לבוגרים.ות רגע לפני שהם יוצאים לדרך עצמאית?

יוסף: "אחרי ארבע שנים שטחנו לכם את הראש לגבי מה ואיך ולמה, אני ממליץ לשים רגע בצד את כל הידע שלמדתם/ן ולפעול לפי האינסטינקטים האישיים שלכם/ן. להיות אתם שוב, בלי התותבת של האקדמיה. לא לרדוף אחרי שום דבר, אלא להיות קשובים לקול הפנימי שלכם. לא תהיו מקוריים אם תפעלו לפי מה שכולם מצפים מכם לעשות או מה שנראה נכון."

דנה: "לבנות שותפויות עמוקות, לצרוך כמה שיותר תרבות ואמנות, ולאהוב שינויים."

שלי: "לחלום, לפנטז, לכתוב חזון, ניהול זמן."

ניצן: "לומר פשוט כן. לא לפחד לטעות. למצוא שותפים למסע. כאלו שיודעים לתת ביקורת כמו בלימודים ויישארו איתך לכל החיים בתהליכי הצמיחה והלימוד שאחרי התואר." 

יעל: "המעבר בין הלימודים בבצלאל לחיים המקצועיים מלווה לעתים קרובות ב'דיכאון אחרי בצלאל' - מעין נפילת מתח שהיא טבעית ואפילו מתבקשת. זכרו:
1. כולם (כמעט) חווים את זה! אל תרגישו רע עם עצמכם.
2. שתפו עם חברים, מצאו אפיקי יצירה שמשמרים את ההתלהבות. אל תרגישו רע עם עצמכם.
3. חופש (אמיתי) זה לא קל. נסו למצוא מסגרות שיעזרו לכם להמשיך ליצור בתחילת הדרך. אל תרגישו רע עם עצמכם/ן." 

כל מה שקורה בבצלאל עכשיו בקבוצת וואטסאפ שקטה: חדשות, אירועים ועדכונים חשובים. להצטרפות 

 קראו עוד במגזין בצלאל >>