פורטפוליו | זיכרון מאויר של עתיד יפה יותר לישובי העוטף

מיזם האיור שיזם עמית טריינין, ראש תחום איור בבצלאל, מבקש להנציח את יופיים של ישובי העוטף ולא את הרס ה־7.10. ״המחשבה שמכל היופי הזה מה שבסוף יזכרו זה את הבתים השרופים וההרס, לא נתנה לי מנוח״.

מאז ה־7.10 מאיירות ומאיירים רבים מבטאים את הכאב, האימה והזעם בעבודות שמהדהדות את המראות הקשים שניבטים מבעד למסכים. זיכרון עוטף, מיזם האיור שלוקחים/ות בו חלק מרצים/ות, בוגרים/ות וסטודנטים/ות בשנה ד׳ מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, מבקש להנציח את יופיו של העוטף כפי שהוא נתפס רגע לפני הזוועה; וכפי שאנו מקווים שהוא יחזור להיות בעתיד.

טריינין מוסיף ומספר: ״כמאייר ומחנך שמבין את כוחם של דימויים, והאימפקט שלהם על עין הצופה, הרגשתי שאני רוצה לעשות עם ההבנה הזו משהו בעל ערך. מאיירים אמנם לא קמים בבוקר כדי להציל אנשים מבית בוער אבל יכולים לתת אינטרפרטציה אחרת למציאות. באיור יש אלמנט מרכך, אסתטי הרמוני ונעים לעין. היכולת לספר סיפור, לייצר מנעד של תחושות כמו געגוע, חום אנושי ושמחה בקו וכתם, מהווים את הניגוד המוחלט לצילומי הזוועות שמדגישים את הסנסציה. מתוך הצורך הזה עלה בי הרעיון להנציח באיורים את היופי והחיים בעוטף כפי שהם היו לפני האסון, ולהציע אותם כתרומה לנפגעי האסון״.

לקריאת הכתבה המלאה באתר פורטפוליו