גלריה בצלאל לאמנות עכשווית נחנכה בדצמבר 2021, ומהווה חלק בלתי נפרד מהחזון האקדמי והתרבותי של אקדמיית בצלאל לאמנות ולעיצוב. מטרתה של הגלריה היא לקדם ולהציג יצירה עכשווית, תוך עידוד דיון ביקורתי ופתוח על נושאים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, שמעסיקים את השדה האמנותי בישראל ובעולם. הגלריה חרטה על דגלה את ההבנה שהיוצרות והיוצרים אינם פועלים בחלל ריק – אלא מעוגנים תמיד בתוך ההקשר הסביבתי, התרבותי והאינטלקטואלי שבו הם חיים ויוצרים.

גישה זו באה לידי ביטוי גם במיקום הייחודי של הגלריה ברחוב הרצל 119 בדרום תל אביב – אזור טעון, רווי היסטוריה, דינמיקה חברתית ורב־תרבותיות. זוהי שכונה שבה פועלים זה לצד זה מוסדות אמנות, בתי מלאכה תעשייתיים, אתרים היסטוריים, דיירים ותיקים ומהגרים חדשים. הסביבה הזו מזינה את פעילות הגלריה, ומהווה עבור רבים מהאמנים והאמניות מצע פורה ליצירה ביקורתית, רפלקטיבית ומקומית.

הגלריה פועלת כמוסד מזמין, פתוח ומעורב, ומארחת תערוכות חדשות שנוצרות במיוחד עבור חלל התצוגה. יצירות אלו מופקות בשיתוף פעולה עם האמנים והאמניות, תוך דיאלוג צמוד עם הצוות האוצרותי. הגלריה נוסדה ומנוהלת על ידי פרופ’ דור גז, אשר לצד צוות מתחלף של אוצרות ואוצרים אורחים, מוביל קו אוצרותי המשלב יצירה מקורית עם מחקר עומק. בין השנים 2021–2025, האמן והאוצר ברק רובין ניהל את פעילותה השוטפת של הגלריה, במסגרת תפקידו כאוצר משנה.

תכנית התערוכות השנתית של הגלריה נפתחת מדי שנה עם תחילת שנת הלימודים האקדמית, וכוללת סדרת תערוכות – לרוב כחמש תערוכות יחיד וקבוצתיות. חלק נכבד מהן מוקדש לבוגרות ובוגרי האקדמיה לדורותיהם, ובכך מהווה הגלריה זירה משמעותית להמשכיות, תמיכה והכרה ביצירה מקומית. בנוסף, הגלריה מקיימת מסורת של הצגת תערוכות יחיד לאמניות ותיקות, שפעלו ופועלות בשדה האמנות המקומי. תערוכות אלו מתאפיינות בקריאות־חתך עכשוויות, המדגישות היבטים פוליטיים ביצירתן – לעיתים קרובות כאלה שלא זכו עד כה לתשומת לב מוסדית מספקת. באמצעות קריאות אלה, מבקשת הגלריה לנסח מחדש את מקומן של אותן אמניות בשיח הציבורי והאמנותי בישראל, ולבחון את יצירתן בראי סוגיות אקטואליות של מחאה, זיכרון וזהות.

בשנת 2022, הוצגה התערוכה הראשונה בסדרה: ׳ליל ירח ורוד סגול׳ של נועה אשכול. תערוכה זו כללה שטיחי קיר, ובהם נראים ייצוגים של נופי ערים וכפרים פלסטיניים, דוגמת העבודה "חלון בעזה", שאף אזכרה עבודת רקמה פלסטינית. בשנת 2023, הוצגה התערוכה ׳צופה׳ של יהודית לוין, שכללה סדרות של תצלומים שתיעדו את המתרחש במחסום חווארה ובכרמי הזיתים הסמוכים לעיירה זו. בתערוכה הוצגו גם עבודות ציור שהתייחסו למשט אוניית המרמרה לעזה, ולשימוש בזרחן לבן במבצע "עופרת יצוקה" – עבודות שעוררו שאלות נוקבות על תיעוד, מוסר וגבולות הייצוג האמנותי. בשנת 2024, הוצגה התערוכה ׳לשכנה שלי קוראים פלסטין׳ של נעמי סימן טוב, ובה ציורי שמן שנשענו על מקור היסטורי: "שטיחי בצלאל", שהיו חפצי נוי מבוקשים מאוד בראשית המאה ה־20. סימן טוב השתמשה בהם כבסיס להבעה ביקורתית עכשווית. בין הדימויים בתערוכה בלט ציור של גן החיות בעזה, בעודו עולה באש – סמל לאובדן ולחורבן. בשנת 2025, הוצגה תערוכתה של ציונה שמשי ׳זה בית? זה בית׳, אשר הדגישה היבטים של קיטוב פוליטי, מחאה ומציאות חברתית שסועה. עבודותיה של שמשי מציעות נקודת מבט רפלקטיבית על היחסים בין אמנות לחברה בישראל.

לצד התערוכות, מקיימת הגלריה שורה של פעילויות נלוות וקהילתיות, הפותחות את שערי הגלריה לקהל רחב: אירועי השקה לספרי אמן וקטלוגים, שנכתבו על ידי מרצים ומרצות באקדמיה, שיחי אמן עם יוצרים ויוצרות המשתתפים בתערוכות, פאנלים עיוניים, שולחנות עגולים עם אנשי ונשות מקצוע מהתחום, וכן אירוח קבוצות מגוונות – מתלמידות ותלמידים צעירים, דרך סטודנטיות וסטודנטים לאמנות ולעיצוב, ועד לקבוצות של שוחרי אמנות.

באמצעות שילוב של עשייה אמנותית מקורית וחשיבה ביקורתית, מהווה גלריה בצלאל לאמנות עכשווית מוקד תרבותי משמעותי בדרום תל אביב, וגשר חי בין האקדמיה לעולם האמנות המקומי.

נוּל מָתְנַיִם
מִתְפָּרָה
נֹעָה אֶשְׁכּוֹל: לֵיל יָרֵחַ וָרֹד סָגֹל
מִזְרָח קָרוֹב יוֹתֵר
פְּרֵדָה מִבֵּית הַקַּיִץ
אִם הָאֵשׁ בְּתוֹךְ עֵינֵינו
יְהוּדִית לֵוִין: צוֹפָה
שׁוֹבְרֵי רוּחַ
סֵדֶר יוֹם
מַעֲיָנוֹת
רְפָאִים
נָעֳמִי סִימָן-טוֹב: לַשְּׁכֵנָה שֶׁלִּי קוֹרְאִים פָלַסְטִין
חָלָמֶה
בְּשׁוּרוֹת
דִּמְעָה שְׁחֹרָה
צִיּוֹנָה שִׁמְשִׁי | זֶה בַּיִת? זֶה בַּיִת

אימייל: Bezalelgallery@bezalel.ac.il
טלפון: 03-6824082

שני-חמישי: 11:00-15:00
שישי-שבת: 11:00-14:00
רחוב הרצל 119, תל אביב־יפו

ניהול ואוצרות: פרופ' דור גז
גלריסט ואוצר משנה: לסלו האפרה
קבלת קהל: מועתסם סיאם