צִיּוֹנָה שִׁמְשִׁי | זֶה בַּיִת? זֶה בַּיִת

تسيونا شمشي | هذا بيت؟ هذا بيت
Siona Shimshi | This is Home? This is Home

12.7.25 - 24.4.25

מציגה: ציונה שמשי

אוצר: פרופ' דור גז
אוצר משנה: ברק רובין
עריכה לשונית: ירון דוד
תרגום ערבית: ז'נאן בסול
תרגום אנגלית: קרן צ'רניק

התערוכה "זה בית? זה בית", מיצירותיה של ציונה שמשי, היא הרביעית בסדרת תערוכות יחידה של אמניות מקומיות בכירות שגלריה בצלאל לאמנות עכשווית מציגה מדי שנה. תערוכות אלה מתאפיינות בקריאות-חתך המדגישות היבטים פוליטיים בעבודותיהן שלא זכו לתשומת לב מוסדית. 

פרופ' ציונה שמשי (2018-1939) הייתה אמנית רב-תחומית ששילבה ביצירתה חומרים מגוונים כגון קרמיקה, אבן, ברונזה וברזל ועסקה בחקר מתמיד של צורות, טקסטורות ומרקמים. היא שאפה ליצור דיאלוג בין החומר לצורה ובין האובייקט למרחב שבו הוא מוצג. שמשי כיהנה כראש המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל בין השנים 1988-1979. היא גם פעלה בתחום האוצרות, ובשנת 1992 אצרה את התערוכה "עבודות לא טובות – האמן הוא הקובע", שהוצגה בסדנאות האמנים בתל אביב ובאקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב, ירושלים. 

תערוכת היחידה של שמשי בגלריה בצלאל לאמנות עכשווית מתמקדת בפועלה בתחום הפיסול. מוצגות בה יצירות שנעשו בין השנים 1965–1997 ונכללות בעיזבון המשפחה. התערוכה נושאת את שמו של אחד הפסלים המוצגים בה: ייצוג נאיבי ושכיח של בית פרטי – ריבוע עם גג רעפים, עשוי נירוסטה, שעליו כתוב בצבע שחור: "זה בית? זה בית" (1992). עבודה נוספת, מתוך "עושה לי אושבתים" (1988), מוצבת בכניסה לחלל התצוגה וכוללת רגלי חימר גדולות ממדים ונעדרות גוף. על אחת האמנית כתבה "ימין" ועל השנייה כתבה "שמאל". הרגליים מנותקות מהגוף, ניצבות כשני גופים חלולים. עבודה אחרת, "תמונת מחזור בית ספר לבנים" (1965), היא תבליט חימר שיצרה האמנית בהתבסס על תצלום תמונת מחזור שראתה בחלון ראווה בבאר שבע. בעבודה זו, מתחילת דרכה של שמשי, אפשר לזהות ביטוי מוקדם למעורבותה החברתית והפוליטית, שאפיינה את דרכה בהמשך. בשנת 1965 נערכו שביתות עובדים רבות במשק  ובהן שביתת השרתים. כל דמויות התלמידים והמורים הנראות בתבליט מחייכות אל הצלם, מלבד דמות אחת שהאמנית הוסיפה במרכז: שרת בית הספר, שפניו נראות שמוטות. 

הבחירה להציג כאן ערב רב של עבודות פיסול, שנוצרו במשך מספר עשורים והוצגו במגוון רחב של תערוכות, פותחת צוהר להתבוננות רוחבית בגוף עבודות עשיר ורב-מדיומלי של אחת האמניות הבולטות שפעלו בארץ. מבט זה מאפשר להיווכח כיצד יצירות אלו הן כיום רלוונטיות מתמיד.

לטקסט התערוכה המלא לחצו