ליל ירח ורוד סגול

נועה אשכול: ׳ליל ירח ורוד סגול׳

גלריה בצלאל לאמנות עכשווית גאה להציג תערוכת יחיד של נועה אשכול (2007-1924) – אמנית, כוריאוגרפית וממציאת כתב תנועה. התערוכה מתמקדת בשטיחי קיר שיצרה האמנית – יצירות הנחשפות לקהל בפעם הראשונה ואף אינן כלולות בקטלוגים שפורסמו על אודות יצירתה. 

התערוכה ׳ליל ירח ורוד סגול׳ – על שמו של אחד השטיחים המוצגים בתערוכה – מציגה מגוון שטיחים במידות משתנות שיצרה אשכול מנגזרות בדים משנת 1973 ועד מותה. השטיחים הורכבו משאריות בדים של מפעלי טקסטיל שלוקטו מדרום תל אביב על ידי קבוצת הרקדנים שעבדה עם אשכול, או משאריות שנשלחו אליה ממתפרות ומאנשי קיבוצים שהכירו אותה (כמי שנולדה בקבוצת דגניה ב‘). אשכול סימנה איך לחבר את נגזרות הבדים על גבי משטח אחד, על פי רוב שמיכה או סדינים שהגיעו לידיה, וגודלם הנתון הכתיב את גודל השטיח. מחצית מהשטיחים המוצגים בתערוכה לא הגיעו לשלב התפירה ונותרו עם סיכות תפירה המחברות בין נגזרות הבדים לרקע ("מסוככים"). אשכול עשתה שימוש בשאריות של בדים ודוגמאות מן המוכן בלבד, כפי שנמצאו, וללא גזירה. באמצעותם היא בראה מפרי דמיונה כ-1,500 מראות חדשים, עזים ומפתיעים – שטיחי קיר שנועדו לתלייה, מלאכת קולאז‘ טקסטילי, שנוצרה בשפה ייחודית לה. 

התערוכה המוצגת בהרצל 119, בחלל ששימש בעבר כחדר גזירות הבדים של חברת "דיווה", מאירה היבט מסוים בגוף עבודות שטיחי הקיר: היחס של אשכול למזרח ולמוטיבים אוריינטליסטיים. ביטויים אורנמנטליים  המתחקים אחר מסורת הטקסטיל הפלסטינית המסורתית היו שכיחים בדוגמאות בדים שיוצרו בשדה האופנה הישראלי החל מימיה הראשונים של "משׂכית" בשנות החמישים. מגמה זו מתבטאת בחלק מעבודותיה של אשכול; בבחירה שלה לעבוד עם דוגמאות אלו, ביצירת מראֶה של נופי כפרים פלסטיניים ושל אלמנטים ארכיטקטוניים אוריינטליים, וגם בשמות שהיא בחרה להעניק לעבודות אלו. כך, לדוגמה, מתוך חמש עבודות שיצרה האמנית תחת הכותרת "חלון בעזה", שתיים מוצגות בתערוכה – עבודות מסוככות ולא תפורות. באחת מהן אפשר לזהות דוגמאות של רקמה אורנמנטלית שעוצבה בישראל, המחקה רקמה פלסטינית. אשכול לקחה את הנגזרות שיועדו למפתח הצוואר, הפכה אותן וחיברה אותן זו על גבי זו – מראה המדמה אבנים מסותתות המרכיבות מִפְתח חלון. 

׳ליל ירח ורוד סגול׳ היא תערוכת היחיד המוסדית הרביעית של אשכול בישראל. קדמו לה תערוכות יחיד בביתן הלנה רובינשטיין (1978), במשכן לאמנות עין חרוד (1996), ובמוזיאון הפתוח, גן התעשייה תפן (2010).

אוצר: דור גז