נעמה אלירז ונעמי זילברשטיין, בוגרות המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, הן הזוכות בפרס ׳מילה׳

נעמה אלירז ונעמי זילברשטיין, בוגרות המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, הן הזוכות בפרס מילה לאמן/ית צעיר/ה בתחום הקרמיקה.

מטרת הפרס, ביוזמת עמותת אמנים/ות יוצרים/ות בישראל ואגודת אמני/ות הקרמיקה, היא להעניק הזדמנות ראשונה ליוצר/ת צעיר/ה בתחום הקרמיקה להצגת תערוכת יחיד/ה.

נעמה אלירז (בוגרת 2024) - "מֵעֵין אֲחֵרִים"

״קל יחסית להסיר את המסכה מעל המציאות (מה שנראה לנו כמציאות) ולפטור אותה כפיקציה; הרבה יותר קשה לזהות במציאות ׳הממשית׳ את החלק הפיקטיבי״ -סלבוי ז׳יזק-
 
כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו ושילובה במעשה האמנות בוחנים את תפקיד האמן וזהותו, מקורו של מעשה האמנות ומקומה של אנושיות ביצירה. העבודה כולה עשויה משילוב של קדמה ומסורת: ״חומר חדש״ - הבינה המלאכותית, ואחד מהחומרים העתיקים בהיסטוריה בשימוש האדם - חומר.

הפסלים השונים המרכיבים את הפרויקט נוצרו בעקבות מהלך של שיחה משובשת עם תכנת הבינה המלאכותית ״Midjourney״. את הדימויים הדו-ממדיים אותם סיפקה התכנה לבקשתי, תרגמתי חזרה לעולם הממשי דרך טכניקות פיסול ידני. הדימויים הביזאריים שנוצרו הם תוצאה של סינתזה בין הפסלים ״הפייטה״ של מיכאלנג׳לו ו״לאוקון ובניו״ שיוצרו אינו ידוע. הפסלים המוצגים בפרויקט עשויים מחומר בלבד ומכוסים בטרה סיגילטה, שיטה מסורתית לחיפוי קרמי המעניקה להם נראות של שיש. התוצאה היא מערך פיסולי של סימולקרות, מעין-העתקים פיזיים, מוכרים אך זרים, בתוך מציאות משוללת מקור.

נעמי זילברשטיין (בוגרת 2025) - "לו זמן היה תופס מקום"

הזמן החולף הוא מושג חמקמק - בלתי נפרד מהחיים -והדברים החולפים, גם לאחר שחולפים, משאירים חותם, ממשיכים להדהד ולהתקיים.

הזמן נוכח בקיום שלנו, נוגע בחומר, בגוף ובנפש. אנחנו נעים בין חווית החזרתיות שקיימת בתנועה האינסופית של הקיום, אל מול הכיווניות הברורה בה אנו מתקדמים בציר הזמן שלנו, הידיעה המוחלטת על סופיותנו כיצורים אנושיים. 

עבודה זו היא ניסיון לתת ביטוי חומרי למחשבות שנוגעות באופני ההופעה השונים של מהלך חיים, ולגעת ברעיון שהדברים החולפים בעולם אינם נעלמים, אלא משתנים, שוקעים, נערמים.