עוד לפני שסיים את לימודיו בבצלאל, יונתן ספיר כבר מציג בתערוכות העיצוב הנחשבות באירופה לצד מעצבים מובילים שמהם שאב השראה

יונתן ספיר, סטודנט במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, הציג ב־London Craft Week, מאירועי העיצוב הבולטים בלונדון והשבוע מציג בפסטיבל העיצוב באגם קומו. בחודש הבא יציג גם בשבוע העיצוב ההולנדי באיינדהובן: "זו תקופה מורכבת להציג בחו״ל כמעצב ישראלי. אני גאה ושמח על ההזדמנות שניתנה לי".

ספיר, בן 27 מירושלים וסטודנט בשנה ג׳ במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, עדיין לא סיים את לימודיו וכבר מציג את עבודותיו לצד מעצבים בינלאומיים מובילים מרחבי העולם, שחלקם היו עבורו מקור להשראה.

סדרת העבודות שלו, Suspended Axis, גובשה במסגרת לימודיו בבצלאל והוצגה לראשונה בזירה הבינלאומית ב־London Craft Week. השבוע מציג ספיר במסגרת Contemporary Design Selection של Lake Como Design Festival באיטליה, באוצרותה של ג׳ובאנה מסוני. העבודה מוצגת ב־Villa Saporiti שעל שפת אגם קומו, שנפתחת השנה לראשונה כחלק מהפסטיבל.

במהלך חודש אוקטובר יוצגו שלוש עבודות מהסדרה ב־Kazerne Design Lab במסגרת Dutch Design Week באיינדהובן, שבו משתתפים מדי שנה יותר מ־2,600 מעצבים ומבקרים כ־350 אלף איש. Kazerne הוא אחד ממוקדי העיצוב המזוהים עם שבוע העיצוב ההולנדי, ולאורך השנים הוצגו בו עבודות של יוצרים מובילים ובהם Hella Jongerius, Formafantasma ו־Studio Drift. עבודותיו של ספיר יוצגו במקום עד אפריל 2027, וזו תהיה הפעם הראשונה שבה Suspended Axis תוצג כסדרה שלמה.

Suspended Axis היא סדרה של גופי תאורה פיסוליים המשלבים קרמיקה, זכוכית, מים ואור. ספיר לוקח צורות מוכרות של בקבוקים וכלי קיבול, מפרק ומרכיב אותן מחדש ומשתמש במים כדי לשנות את הדרך שבה האור והצורות נראים.

האתגר המרכזי בפרויקט היה לחבר בין הקרמיקה לזכוכית - שני חומרים שמתנהגים בצורה שונה בתהליך הייצור. לאחר חודשים של ניסיונות פיתח ספיר שיטה המאפשרת לחבר ביניהם ללא הדבקה, כאשר כל חלק מזכוכית מיוצר במיוחד כדי להתאים לחלק הקרמי שלו. לדבריו, הפרויקט גובש מתוך ניסיון לחבר בין קרמיקה לזכוכית כך שאף אחד מהחומרים לא יהיה רק תוספת לאחר. תהליך הפיתוח נמשך חודשים וכלל ניסיונות רבים, בין היתר משום שהקרמיקה מתכווצת בזמן השריפה ואילו הזכוכית מתרחבת בזמן הניפוח. לבסוף פיתח ספיר סדר עבודה המאפשר לחבר בין החומרים ללא הדבקה, כאשר כל גוף זכוכית מנופח ומותאם במיוחד לחלק הקרמי שאליו הוא מיועד.

על החשיפה המהירה והמשמעותית הוא מספר: "הכול קרה כל כך מהר, שכמעט לא הספקתי לעצור ולהבין את הרצף. הצגה אחת בלונדון הובילה לשיחה, שיחה למייל ומייל לטלפון, ופתאום פרויקט שעד לא מזמן היה בתוך הסטודיו בבצלאל כבר בדרך לקומו ומשם ל־Dutch Design Week. לא היה רגע אחד שבו החלטתי שעכשיו יוצאים לעולם". 

"זו תקופה מורכבת להציג בחו״ל כמעצב ישראלי, והרגשתי את זה בלונדון", הוא מוסיף. "לפעמים אנשים הגיעו עם מטען או הסתייגות כלפי ישראל, אבל לפני שדיברו איתי הם עמדו מול העבודה, הסתובבו סביבה וראו מה המים והאור עושים. כשהם ניגשו אליי אחר כך, השיחה כבר התחילה ממקום אחר. היא עברה מכותרות למפגש ישיר עם העבודה ועם האדם שיצר אותה".