פרס מחברת הזהב של המחלקה לאמנות ע״ש בלאנש ורומי שפירו לשנת 2026 יוענק לפסלת דרורה דומיני, מהאמניות הבולטות בישראל
פרס מחברת הזהב לשנת 2026, מטעם המחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, יוענק השנה לאמנית והפסלת דרורה דומיני, מהדמויות הבולטות והמשפיעות בשדה הפיסול הישראלי מאז שנות השמונים ועד היום.
הפרס מלווה בפרסום הכרך הרביעי בסדרת הספרים "מחברת הזהב", יוזמה של המחלקה לאמנות בבצלאל בשיתוף הוצאת הספרים אסיה, המוקדשת לאמנים ולאמניות מרכזיים שעיצבו את פני האמנות הישראלית והשפיעו על דורות של יוצרים. הסדרה, שנוסדה במטרה לשמר ולהנכיח את מסורות החשיבה והיצירה המקומיות, מציעה הצצה נדירה לתהליכי העבודה וליצירות שטרם נחשפו, לצד שיח בין־דורי בין אמנים ותיקים ליוצרים עכשוויים. הכרך המוקדש לדומיני מצטרף לשלושת הכרכים הקודמים בסדרה, שהוקדשו לאמנים נחום טבת, תמר גטר ויצחק ליבנה, ומבקש להאיר את תרומתה הייחודית להתפתחות הפיסול הישראלי ואת השפעתה על דורות של אמנים ואמניות.
דומיני, שבמשך למעלה מארבעה עשורים חוקרת ביצירתה את הזיכרון הלאומי, האנדרטאות והנוף הישראלי, נבחרה לקבל את הפרס מטעם המחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. לצד עשייתה האמנותית, לימדה במשך כארבעה עשורים בבצלאל והשפיעה על דורות של אמנים ואמניות.
דומיני פועלת בזירת האמנות המקומית למעלה מארבעה עשורים במהלכם פיתחה שפה פיסולית ייחודית המשלבת בין חפצים יומיומיים, זיכרון אישי וקולקטיבי, חומר ונוף. אחד הנושאים המרכזיים ביצירתה הוא האופן שבו החברה הישראלית מעצבת ומשמרת את זיכרונה הלאומי. החל משנות התשעים הרחיבה דומיני את עיסוקה מן המרחב הביתי אל הנוף הישראלי, ובייחוד אל אנדרטאות הזיכרון והסמלים המנציחים אירועים ודמויות בהיסטוריה המקומית. בין עבודותיה הבולטות: "העיר שקמה מן החולות", אנדרטה המציינת את מקום הירצחו של חיים ארלוזורוב בתל אביב, והפסל "אביב" בשדרות רוטשילד. באמצעות עבודותיה היא בוחנת את היחסים שבין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי, בין הנצחה לשכחה ובין המבנים שנועדו לסמל יציבות ונצחיות לבין השבריריות הטמונה בהם.
לאורך שנות פעילותה זכתה דומיני להכרה ולהוקרה על תרומתה לאמנות הישראלית, בין היתר בפרס רפפורט לאמנית בכירה בשנת 2020. בשנת 2023 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה של יצירתה, "צידה לדרך ארוכה".
לצד עשייתה האמנותית, דומיני הייתה במשך כארבעה עשורים דמות מרכזית בסגל ההוראה של המחלקה לאמנות בבצלאל, שבה החלה ללמד בשנת 1981. לאורך השנים ליוותה והכשירה דורות של אמנים ואמניות, והשפיעה על התפתחותם של יוצרים רבים בשדה האמנות הישראלי.
יוסף קריספל, ראש המחלקה לאמנות בבצלאל:
"נדמה כי אחד המאפיינים העקביים והמרשימים ביצירתה של דומיני הוא יכולתה לייצר רגע של עצירה מול מה שנראה מוכר לחלוטין. בוגרים ובוגרות רבים של המחלקה התפתחו וזרחו תחת חסותה.
עבודותיה אינן מבקשות בהכרח דרמה גדולה; הן מַפנות את המבט אל הדברים הקרובים ביותר, אל מה שנמצא מתחת ליד, בתוך הבית, לצד הגוף - ומתוכם הן מנסחות מחשבה עמוקה על מרחב, על חיים ועל יחסי אדם וחומר. זוהי יצירה הנובעת מתוך קשב מתמשך לעולם, ודווקא משום כך היא מצליחה לחרוג ממנו.
נדמה כי גם כמרצה וכדמות במחלקה, דרורה נשאה איתה את אותה איכות המצויה בעבודותיה - קשב לחומרים, לדברים הקטנים, לתנועות הקטנות וליחסים העדינים הנרקמים בין אובייקטים, חללים ואנשים. בארבעת העשורים שלימדה במחלקה מאז 1981, שיוו לה נוכחות דומה לפסליה: דמות יציבה אך מעוררת ספקות ושאלות על מהות המהלכים שתלמידה הציעו. בוגרים ובוגרות רבים של המחלקה התפתחו וזרחו תחת חסותה".
