תרבות חומרית, זהות לאומית: בין צייתנות לביקורת

הסמינר מוקדש לבחינת הזיקה שבין אמנות, תרבות חזותית וזהות, תוך שימת דגש על מנגנוני ודפוסי הזהות וההזדהות הלאומיים המקומיים ועל נמעניה המרובים (ערבים ויהודים; מזרחים ואשכנזים; מהגרים וותיקים). נברר את מושגים זהות (הזדהות) ולאומיות, מנגנוני קנוניזציה, ופרקטיקות של הבניית זיכרון קולקטיבי, וזאת בראי הסוציולוגיה. בתוך כך נעמוד על תפיסות שונות שהנחו את הגדרת המושג זהות (לאומית): מודלים פרימורדיאליים-מהותניים; מודלים שהעלו על נס את כושר הדימיוּן וההמצאה האנושיים; והבניות "חד-פעמיות", זמניות ודינאמיות המתגבשות (ומתפרקות) סביב מכנה משותף נזיל. עוד נבחן את המעמד של האמנות והתרבות החזותית בשדות תרבותיים מגוונים, ביניהם: אמנות פלסטית, כרזות, מוצרים, אופנה וארכיטקטורה. תפיסות אלה ישמשו כרקע לבחינת המופעים שלבשו שדה האמנות והתרבות החזותית הלוקאליים מאז תקופת הישוב ועד ימינו, על מאפייניהם האסתטיים, החברתיים והפוליטיים. עוד נדון באופנים בהם ביקשו האמנות והתרבות החזותית המקומיים ליצור זהות לאומית מגובשת ולכידה ובמעבר מעיסוק בקולקטיב ה"גדול", במטא-נרטיבים, בהגדרות ובגבולות, לעיסוק בפן ה"לא יציב" של השייכות וההזדהות הלאומיים.