אמנות מודרנית

קורס זה יבחן את התפתחות המודרניזם כתופעה היסטורית, אמנותית ותרבותית רבת סתירות ומסעירה. במקום לספר את תולדות האמנות המודרנית במאות ה־19 וה־20 כרצף כרונולוגי של זרמים מתחלפים, נבחן אותה דרך סדרה של נושאי חתך המקופלים לשאלת היחס בין האמנות והחיים. נדון למשל במתחים בין מסורת ומהפכה; אמנות גבוהה ותרבות המונים; אוטונומיה אמנותית ומחויבות חברתית; נורמטיביות ואחרות; ייצוג אשלייתי והפשטה. עוד נלמד כיצד הצילום, הקולנוע, תהליכי העיור והתיעוש, וכן מוסדות כמו המוזיאון, הסלון והגלריה, שינו את מעמדו של האובייקט האמנותי ואת אופני ההתבוננות בו. נתעמק בטכנולוגיות ראייה שהתפתחו במאה ה־19 (למשל, צעצועים אופטיים, הצילום והראינוע), ונעמוד על יחסן הן לצורות אמנותיות חדשות והן להופעת ההמון כתופעה מודרנית הכרוכה בהיווצרותו של מרחב ציבורי חדש. העולם המודרני, כך נראה, כולל ערב-רב של טיפוסים ופיגורות אנושיות – הדנדי, המשוטט, הזונה והקליינט, הפועל, הבורגני, השתיין, המהפכן, השפחה והקוויר – ואלה נפוצו במרחבים שאמנים מודרניים לא רק תיארו ביצירותיהם אלא גם בילו בהם. גם כאשר נדון באופן ממוקד ביצירות מופת אמנותיות המוצגות אשר אנו פוגשים כיום לרוב כאובייקטים מוזיאליים "מתים", נחשוב עליהן כאירועים חברתיים שעוררו תגובות ממשיות, ולעתים נזעמות, בקרב קהלים שונים (כמו הסנסציה שעוררה הצגת "אולימפיה" של מאנה בסלון או הבוז לציורו של פיקאסו "העלמות מאביניון"). לאורך הקורס נקפיד לשים לב לכך שהתרבות החזותית המודרנית שזורה ביחסי כוח, ונראה כי לא ניתן להבין את תולדותיה מבלי לקחת בחשבון את השפעתם של כוחות חברתיים ופוליטיים כמו קולוניאליזם, קפיטליזם ופטריארכיה. לפיכך, הקורס יבחן כיצד הקאנון של האמנות המודרנית מעורב בדפוסי שליטה המבוססים על היררכיות גזעיות, מעמדיות, מגדריות ומיניות. יחד, נברר כיצד ניתן לגבש היסטוריות אלטרנטיביות שיפתחו מבט ביקורתי על המוסדות המעצבים את הזיכרון התרבותי, מן המוזיאון ועד האקדמיה.