מעצבים במחלוקת
אנחנו חיים בתקופה של בירור כואב של זהות אישית וקולקטיבית, ושל מחלוקות קשות סביב לאומיות ואוניברסליות, דת וחילון, זכויות מיעוטים וזכות הרוב למשילות ולהגדרה עצמית, שימוש בכוח, הסכמים מדיניים, חופש ביטוי וגבולותיו. הוויכוחים הללו מתנהלים בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות, והם מקבלים צורה חזותית דרך אמנות ועיצוב: בכרזות, בתערוכות, באנדרטאות, בלוגואים, בסרטונים, במרחבים ציבוריים, בממשקים ובקמפיינים חברתיים.
הקורס נועד לתת לסטודנטים מילים וכלים לחשוב בתוך מרחב כזה. נלמד לזהות מה כל צד רואה, ממה הוא חושש, על מה הוא מנסה להגן, ומה המחיר שהוא מוכן לשלם. נתרגל קריאה כפולה של יצירות: אותה עבודה יכולה להיתפס כהרחבת חופש הביטוי או כפגיעה בסדר חברתי, כביטוי מוסרי אמיץ או כהפעלת לחץ, כתיקון עוול או כהשתקה, כמקוריות או כניתוק ממסורת.
במרכז הקורס עומדות שתי השקפות־יסוד על טבע האדם והחברה, בהשראת ספרו של תומאס סואל ״עימות בין השקפות״. דרך ההבחנה ביניהן נבחן כיצד שיפוט אסתטי, מוסרי ופוליטי נבנה בפועל: מה מפעיל אותנו, איך תחושת הצדק שלנו נוצרת, ואיך ערכים שונים מושכים את תשומת הלב של אנשים שונים.
הקורס עוסק ביצירה חזותית ובמיומנות חיונית במיוחד: להקשיב ברצינות לעמדה שאינה טבעית לנו, לבחון את המובן מאליו של הסביבה שלנו, ולנסח ביקורת שמסוגלת להחזיק שתי קריאות חזקות של אותה יצירה. עבור חלק מהסטודנטים זו חוויה לא נוחה אבל משמעותית: רגע שבו מתחילים לשים לב למסגרת האידיאולוגית שבתוכה אנחנו פועלים, ושעד אז נראתה לנו מובנת מאליה.
במהלך הסמסטר נצפה בסרטים, ננתח עבודות אמנות ועיצוב, נקרא טקסטים נבחרים ונקיים דיון כיתתי. מטרת הקורס היא לפתח יכולת ניווט בתוך מחלוקת: לזהות פשרות ומחירים, לשפוט באופן אחראי את מה שאנחנו מייצרים ואת מה שאחרים מייצרים, ולברר כיצד אתיקה, פוליטיקה ואסתטיקה מתורגמות לשפה של בחירות יצירתיות.