האוסף נאצר לצורך הפרויקט מתוך ארכיון ראש הממשלה באיסטנבול (Başbakanlık Osmanlı Arşivi) בעזרת צוות חוקרות באוניברסיטת קדיר האס, איסטנבול, ובראשן פרופ' ארכ' יונצ'ה ארקן. לאור ריבוי הממצאים העוסקים בבנייתה של 'אל-קודס אל-שריף', כפי שמכונה העיר במסמכים - הכתובים תורכית עות'מאנית - החוקרות בחרו להתמקד במבני צבור ובמבנים דתיים. 280 המסמכים שזיהו כוללים תכניות לשיפוץ כנסיית הקבר והקמה של כנסיות חדשות בעיר העתיקה ובסביבותיה, וכן הקמת בתי החולים היהודיים שערי צדק וביקור חולים ובתי חולים עירוניים כלליים; תיעוד ביקורו של הקיסר וילהלם הגרמני בשנת 1898 והכנות עבור ביקור זה, כולל הרחבת שער יפו. כן כלולים באוסף מסמכים המתייחסים לשינויים משמעותיים בעיר, כגון הקמת תשתיות ופריצת השער החדש. בדוח שצורף לאוסף טענו החוקרות שמכיוון שהעיר לא תוכננה בתקופה זו בקנה מידה כולל (וזאת, בניגוד לערים עות'מאניות אחרות), מאפשר גוף המסמכים שנוצר לחשוף את תכנית המודרניזציה העירונית הכוללת של השלטון העות'מאני לירושלים.
הדוח שהוגש על ידי אוצרות האוסף שימש בסיס לקטלוג המסמכים במסגרת הפרוייקט. המסמכים המקוריים סרוקים ונגישים באתר ארכיון ראש הממשלה.

קישורים:
דוח מחקר: 'המודרניזציה העות'מאנית של ירושלים, 1837—1917' (באנגלית)
מסמכי התערוכה 'הוד מלכותו הרחום', איסטנבול, נובמבר 2019

אוסף התכנון המנדטורי, 1918-1948 השמור בארכיון ההיסטורי של עיריית ירושלים, כולל כ-5000 מסמכים העוסקים בתכנון העיר בתקופת המנדט, ובתוכו חמש תכניות אב ומתאר לעיר וכל נספחיהן, עשרות תכניות לשכונות, ותיקות וחדשות, ולאזורים מתחדשים בעיר החדשה, מאות תכניות פרטיות ואלפי מסמכי פרוטוקול. אחסון החומרים וקטלוגם השתנו עם הזמן, עם כניסתם לתפקיד של פקידים חדשים שאימצו סדרים חדשים. בנוסף, המסמכים עצמם שינו מקום מעת לעת, וכך נוצרו רשימות מצאי ארוכות ולא אחידות. כדי לסכם את החומר ולהעריכו לצורך עבודת הפרוייקט, נעזרנו במר בני וייל, עובד עיריה לשעבר שלו ניסיון רב בעבודה על חומרי הארכיון, שהציע את חלוקת החומרים לחטיבות נושאיות. החטיבה 'תכניות תכנון ערים', המקשרת בין כולן, המשיכה לשמש בסיס למספור תכניות העיר אחרי המנדט; תכנית 62 בתוכה היא תכנית המתאר התקפה לעיר, והיא הוכנה בשנת 1959. תכניות 1—27 הן התכניות הראשונות שהוכנו לתכנון כל השטח העירוני (שאך הוגדר) ובתוכן 16 תכניות שכונתיות, תכנית לחומות העיר העתיקה והפארק שסביבן, תכנית לשמורת טבע במורדות של הר הצופים, תכניות לכביש הטבעת העירוני, תכנית להתוויית דרך חברון, ותכנית לבית חולים עירוני במזרח ירושלים. 

הדוח של מר וייל שימש כבסיס לקטלוג 1500 מסמכים באוסף. המסמכים עצמם טרם נסרקו.

קישורים נוספים:
דוח בני וייל על אוסף התכנון המנדטורי, ירושלים, מאי 2019 (עברית)
חשיבות אוסף התכנון המנדטורי בעיריית ירושלים והסיכונים לו, הרצאת נועה הייזלר רובין בכנס ארכיוני האדריכלות של ירושלים, ינואר 2022.

בן ציון גיני (1869—1945) נולד באיזמיר, תורכיה, והגיע לפלסטינה העות'מאנית בשנת 1883. הוא למד הנדסת מכונות בפריס וובלונדון, ובשנת 1911 מונה לתפקיד מהנדס העיר של יפו. בשנת 1917 הוא הוזמן על ידי ראש העיר של ירושלים, חוסין סלים אל-חוסייני, לשרת כמהנדס העיר הראשון של ירושלים. הוא המשיך בתפקידו זה גם תחת שלטון המנדט הבריטי ופרש בשנת 1926.
כמהנדס העיר של ירושלילם, גיני עבד בביצור העיר בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך עבד על תכנונן של שכונות ודרכים, תשתיות בכלל והפרצלציה של אזורים בעיר.
הוא גם עיצב מספר מבני יבור יהודיים בעיר העתיקה ופעל לפיתוח ולשיקום של מסגד אל-אקצא. הוא אף הניח תשתית חשובה לתכניות הראשונות לעיר.
האוסף האישי של גיני, שנאצר על ידי נכדו ושמור בידי משפחתו, כולל כאלפיים מסמכים, והוא היחיד המתעד את כלל פועלו. נמצאות בו תכניות לבית כנסת 'פורת יוסף' ולשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה, ריצוף לשכונת מאה שערים ופרצלציה לשכונת שערי חסד, תכניות לקולנוע 'ציון' במרכז העיר ואף לביתו הפרטי של המהנדס, שהוקם בשנות השלושים ברחוב המלך ג'ורג'. עוד באוסף תכתובות רבות הכוללות התייחסות למתרחש בתוך מנגנוני התכנון של העירייה במפנה השלטון בעיר. 
האוסף סודר במסגרת הפרוייקט בארבע חטיבות: ארכיטקטורה; מסמכים אישיים; עיתונים ופרסומים; וחומר היסטורי. החומר נסרק כולו והוא זמין
באתר הספריה הלאומית.

קישורים נוספים:
היו זמנים בירושלים, יומני קולנוע ציון: מסמכי בן-ציון גיני בפביליון בצלאל, יולי 2022

אוסף האישי של מהנדס העיר לשעבר, בן-ציון גיני, לינק לספרייה הלאומית

אוסף תיקי התיעוד למבנים הוכן במחלקת השימור בעיריית ירושלים עבור כאלף מתוך 4000 המבנים המיועדים לשימור בעיר, על פי רשימה שראשיתה בתקופת המנדט ועיגונה בתכנית האב לעיר משנת 1968. בנוסף הוכנו 17 תיקי תיעוד מתחמיים לשכונות מרכזיות ובהן המושבה היוונית, המושבה הגרמנית, קטמון, בית וגן ומקור-חיים, מע"ר מזרח, פארק 'טדי' ושכונת שמעון הצדיק. התיקים הוכנו במשך השנים על ידי עשרות אנשי מקצוע, והם אינם אחידים בצורתם ובתכניהם. הם כוללים מפות היסטוריות, תצלומי אויר, תכניות עירוניות, תכניות למבנים וסקירות של ספרות מקצועית, וכן שרטוטים וסיכומים שהוכנו על ידי יוצרי התיקים. במסגרת הפרויקט קוטלגו 320 תיקים ותכניהם נותחו. במסגרת זו, זוהו מסמכים הנוטים לחזור על עצמם בתיקים רבים – מפות, תצלומי אוויר וספרות משנית - כך שבמשך השנים, נוצר גוף בסיסי של ידע המשמש את העוסקים בתיעוד ירושלים כנקודות התייחסות עקרוניות, ומייצר למעשה המשכיות נרטיבית.
התיקים נגישים כולם באתר ה- GIS של עיריית ירושלים.

קישורים נוספים:
שכבת השימור במערכת GIS עיריית ירושלים
תיקי התיעוד המתחמיים באתר עיריית ירושלים

האוסף נוצר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, אז הוכר עבור העיריה מודל העיר. לצורך הכנת המודל, השתמשו יוצריו, דיק ואת'ל הרווי, ב-120 מפות בסיס, עליהן סימנו במדויק את הנקודות מהן צילמו כעשרים אלף צילומים ברחבי העיר. צילומים אלו מהווים תיעוד מלא של העיר בנקודת זמן מסוימת, ועליהם הצטרפו צילומים נוספים ברבות השנים.
כל 120 המפות ו- 20,000 התצלומים קוטלגו ונסרקו והם נגישים באתר הספריה הלאומית.

קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית

האוסף נוצר עבור העיריה על ידי האדריכלים פרופ' מייק טרנר וארי כהן בשנים 2006—2008 ובו תיעוד מפורט של כמאה ועשרים אתרים בעיר העתיקה. האתרים שתוארו זוהו כראויים לשימור כבר בתקופת המנדט הבריטי וזכו לתיעוד נוסף בשנות התשעים של המאה העשרים, עם ההכרזה של אונסקו על העיר העתיקה וחומותיה כאתר מורשת עולם. הכרטיסיות המסכמות שהוכנו לכל אתר כוללות מידע רב שנאסף במהלך הפרויקט ובו צילומים, שרטוטים אדריכליים ואיורי פריטים.
כל הכרטיסיות קוטלגו במהלך הפרוייקט. הן קיימות באתר עיריית ירושלים.

מתוך אוספי חטיבת האדריכלות בפרויקט הארכיון הלאומי הדיגיטלי, נכלל במאגר אוסף המתבסס על אוספי הספריה הלאומית זוהו והותאמו למאגר כ- 1100 רשומות של אדריכלים שפעלו בירושלים ו/או של מבנים שהוקמו בעיר כגון מבנים שונים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, תכניות לשכונת רמות ולשכונת תלפיות מזרח; מע"ר ירושלים וכן הצעות שונות לתכנון בית המשפט העליון, בנין העיריה, ומשכן הכנסת.

קישורים נוספים:
קישור לאוסף בספריה הלאומית