רשות המחקר והחדשנות
مكتب الأبحاث والابتكار
Research & Innovation Authority
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים גאה לשתף פעולה עם UN-Habitat במסגרת יוזמת רשת האוניברסיטאות (UNI), לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא וחדשנות. שותפות זו משקפת את מחויבותה של בצלאל להתמודד עם אתגרים גלובליים באמצעות שילוב של עיצוב, מחקר ותכנון עירוני, במטרה לטפח ערים עמידות, שוויוניות ובנות-קיימא. באמצעות תוכניות לימוד, פרויקטי מחקר ומעורבות קהילתית, בצלאל תורמת לקידום יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם, במיוחד בתחומי התכנון העירוני והשימור.
בצלאל פועלת בתחום הקיימות האורבנית
UN-Habitat UNI
יוזמת "Heritopolis" החזונית חוקרת את הממשק הקריטי בין שימור מורשת להתפתחות עירונית עכשווית. בהובלת פרופ' מייק טרנר, יו"ר קתדרת אונסק"ו ללימודי תכנון עירוני ושימור בבצלאל, הפרויקט משמש פלטפורמה למחקר רב-תחומי, חינוך ודיאלוג, המתמודדים עם האתגרים וההזדמנויות שבשימור מורשת תרבותית בסביבות אורבניות המתפתחות במהירות. "Heritopolis" מטפחת גישות חדשניות לשילוב מורשת בתכנון עירוני בר-קיימא, תוך התאמה ל Sustainable Development Goals ול- New Urban Agenda.
פרויקט Urban Thinkers Campus (UTC) בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בשיתוף עם בית ליבלינג, הוא חלק מיוזמה עולמית של UN-Habitat שנועדה לקדם פיתוח עירוני בר-קיימא. הכנס התמקד בנושא "שכונות מגורים איכותיות במטרופולין" והדגיש את חשיבות השילוב של מורשת תרבותית וטבעית בתכנון עירוני. הכנס, שהתקיים על פני יומיים בתל אביב ובירושלים, בחן נושאים כמו מורשת ערי גנים, מרחבים ציבוריים ברי-קיימא והתמודדות עם אתגרים עכשוויים כגון צפיפות עירונית ועמידות אקלימית.
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מובילה את יוזמת "Urban Lab" ברמה הלאומית, בתמיכת משרד הבינוי והשיכון של ישראל ויוזמת "My Neighborhood" של UN-Habitat. המעבדה מקדמת שיתוף פעולה בין חוקרים, מתכנני ערים וקובעי מדיניות כדי להתמודד עם אתגרים עירוניים כגון פיתוח בר-קיימא ושימור מורשת. תוכנית התואר השני בתכנון עירוני בבצלאל תהיה מעורבת באופן ישיר במחקר, תוך שילוב הממצאים והשיטות של המעבדה בתוכנית הלימודים שלה.
תחת מטריית "Heritopolis" בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, פרויקט ANTHEDON שואף להביט קדימה ומעבר למשבר הנוכחי, ולתכנן עתיד שבו התנאים שהובילו לסבל רחב היקף לא יחזרו. החזון מצייר את עזה כ"עיר פתוחה" במטרופולין משולש-מדינות: מצרים, פלסטין וישראל, המצוידת בשירותים ותשתיות עירוניות מקיפות, כלכלה בת קיימא וחברה משגשגת. בהשראת עיר הלניסטית ליד עזה, פרויקט Anthedon הוא חלק ממאמצים רחבים יותר לשלב מורשת תרבותית בפיתוח עירוני, לקדם שלום ובר-קיימא באזור.
ערים ברחבי העולם מהוות אגני משיכה (Basins of Attraction) מעבר לצורך לאכלס אוכלוסיות גדלות, הן נעשו צפופות יותר ויותר. מטרת המחקר, הנתמך על-ידי משרד הבינוי והשיכון של ישראל, היא להציג את ההבנות מתגבשות של תהליכי הציפוף העירוני כמערכת מורכבת של שינוי. מדובר בשינוי אקספוננציאלי, ולא רק בחישוב אריתמטי של יותר אנשים, יותר בנייה ויותר פונקציות באותו מרחב. זהו תהליך הכרוך בעלייה משמעותית בהיקף האינטראקציות ובשינוי ביחסים הדינמיים בין כלל המרכיבים, בהקשרים שונים. המחקר מציע השלכות לתכנון, לקביעת מדיניות, ולניהול של ההיקף והצורה של העיור המתצופף.
במטרה לקשור בין מחקר לפרקטיקה, המחקר נשען על ניסיון מארבע מדינות: ישראל, קוריאה, הולנד ורואנדה. בשיתוף פעולה עם UN-Habitat, הוא מספק תובנות לגבי מנגנוני היישום של תכנון עירוני ועיצוב עירוני כפי שנוסחו ב־האג’נדה העירונית החדשה (New Urban Agenda) וב־יעדי הפיתוח בר-הקיימא (SDGs).