רשות המחקר והחדשנות
مكتب الأبحاث والابتكار
Research & Innovation Authority
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה
"אחרי מותם של העדים האחרונים אסור להפקיר את זכר השואה בידי ההיסטוריונים לבדם, עכשיו מגיעה שעתה של היצירה האמנותית" אהרון אפלפלד
הביטוי החזותי מהווה כיום את האמצעי המרכזי להנצחה ורכישה של ידע על אודות השואה. ראשיתו של המדיום החזותי עם פרסום תמונות וסרטים שחשפו את הזוועה הנאצית בזמן אמת, המשכו עם היותו בסיס ליצירת תודעת השואה עליה הושתתה ההנצחה וכיום, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות הוא מהווה את האמצעי הפופולרי, הזמין והנגיש ביותר ליצירת מודעות ציבורית, הפצת הידע והנחלת זכרה של השואה. אך בעולם שבו האחריות למסירת הידע עברה מההיסטוריון המקצועי לידיו של האמן החזותי, גברה גם סכנת ההשכחה, הסילוף וההכחשה של קווי היות רצח היהודים על ידי הנאצים ועוזריהם מעשה רצח עם חסר תקדים.
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה בבצלאל מציע פלטפורמה אקדמית המתמקדת בבחינת מופעיו השונים של הביטוי החזותי הקשורים בשואה, כגון ציור, פיסול, קולנוע, צילום, קומיקס ואיור המייצרים שפה של סימנים וסמליים, המשמשים כתשתית ההפצה המרכזית של ידע היסטורי על אודות השואה, בהיותה מעשה רצח עם חסר תקדים הנזכר ומונצח בשיח הציבורי בישראל ובעולם כולו. זאת תוך התייחסות לשינויים התכופים באופן צבירת הידע ועיצוב התודעה שהם תולדה של הפיתוחים הטכנולוגיים, משפיעים באופן ישיר על מעמדה של יצירת האמנות כאחראית על הפצת ידע היסטורי.
המרכז מציע לחוקרים מהארץ ומחו"ל חממה אקדמית המעודדת מפגש, לימוד ומחקר, בה יוכלו לממש חוקרים וסטודנטים את סקרנותם ללמוד על הטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי, תוך עידודם לטול להמשיך ולעסוק בהנצחת זכה של השואה גם בהמשך חייהם המקצועיים.
חזון
המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה שואף לקיים מסגרת מחקר אקדמית חדשנית העוסקת בשלל האופנים בהם ביטויים חזותיים של השואה משמשים כמעצבים המרכזיים בימינו של ידיעה, תודעה והנצחה של השואה.
סגל
ד"ר ליאור אלפרוביץ, ראש המרכז צור קשר ב e-mail
חברי ועדת ההיגוי:
פרופ' מולי בן ששון
ד"ר אורי ברטל
ד"ר יואב פרידמן
פרופ' אשר סלה
פרופ' מישל קישקה
עמיתות מחקר:
אנני גרובו - דרייפוס
אירנה קמפניה
קורסים בשנה"ל תשפ"א (2020/21)
קורס זה מבקש, אפוא, לשרטט את גבולות מפת הפעולה של ניסיונות הייצוג השונים תוך בחינה של אופני הביטוי החזותי שלה. כך באמצעות הכרות עם יצירות הגות, אומנות ותרבות שונות, יכירו הסטודנטיות את האופנים בהם נעשה פעולת תרגום תולדות השואה לשפה ויזואלית, שהיא עצמה פרשנות של היוצר על אודות משמעותה. ולאחר מכן יפנו להכרות מעמיקה יותר עם המפעלים והיצירות שהותירו חותם משמעותי בהשתקפותה של השואה בתודעה הציבורית בארץ ובעולם. קטעי עלילה ותיעוד מתוך סרטים ותוכניות טלוויזיה, אתרי הנצחה, מונומנטים ורומנים גרפיים, זאת לצד השלמת רקע היסטורי ותיאורטי על אודות השואה עצמה, הנצחתה ודרכי ההתייחסות המחקרית כלפיה.
מטבע אופי הנצחת השואה בישראל, לעיתים נדמה כאילו המאורע ההיסטורי עצמו מיוצג באופן כמותי, המתגלם במספר ששה מיליון, המבטא בזיכרון הקולקטיבי את מניין הנרצחים ואגב כך משקף את היקפה וממדיה של השואה. קורס פרו סמינר זה מבקש להרחיב את זווית הראייה ולבחון את רצח העם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה בארצות הכיבוש הנאצי כמעשה רצח לא רק של אנשים, אלא גם של היהדות כתרבות (Civilization). פרו סמינר זה מבקש אפוא להציג את הפזורה היהודית במרכז ובמזרח אירופה, שאמנם אפיינו אותה מאפיינים שהיו ייחודים לכל קהילה וקהילה, כגון פולקלור, שפה ותרבות (Culture), אך כל אלו נתפסו בעיניי הנאצים כתרבות אחת שאת תהליך השמדתה אפשר לכנותו כ- Judocide.
