תערוכה | שמש, איפה את? | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

תערוכה | שמש, איפה את?

תערוכת חילופי סטודנטים, המחלקה לצילום
תאריך:
22.11.26

המחלקה לצילום מזמינה לתערוכת עבודות שנוצרו במסגרת התכנית לחילופי סטודנטים/ות: שמש, איפה את?

"יומיים של נסיעה מרחיקים את האדם, ובמיוחד את האדם הצעיר, שעוד לא הכה שורשים איתנים בחיים, מעולמו היומיומי… המרחב, המתגלגל ובורח בינו לבין המקום שבו צמח, מגלה כוחות שבדרך כלל מייחסים רק לזמן."
(הר הקסמים, תומאס מאן)

עינת דנינו, יהלי הראל, נועה פרז ורועי מרקס הרחיקו ונסעו לפרק זמן של כמה חודשים הרחק מביתם. נדמה שהבדידות התחברה למצלמה, ויחד הן הפכו מנוע לפעולה. הנסיעה שטומנת בחובה את פוטנציאל ההרפתקה ואת המפגש המסעיר עם הלא-ידוע, מזמנת בו-בזמן את תחושת הזרות, חוסר ההבנה והגעגוע. המבט מתחדד, הגוף שהרחיק ממקום מושבו מתמקם מול הנוף החדש. הצילום הופך להיות המרחב שדרכו ניתן להתבונן, לתקשר, לפגוש, להרגיש. ארבעתם נסעו הרחק, כל אחד ואחת מהן/ם צילמו אחרת, ראו דברים אחרים, הרגישו שונה. אבל אולי ישנו משותף לכולן/ם, והוא חיפוש מסוים אחר בית. 

עינת שהתה סמסטר בדיסלדורף (Hochschule Düsseldorf, Germany), שם צילמה ביערות ובשדות שמחוץ לעיר. בעבודתה ״הצייד הוא האדם הער״, עינת מצלמת מבני צייד מוגבהים, המשמשים לאיסוף מידע, לתצפית ולירי. שם העבודה לקוח מתוך שיר ציד מהמאה ה- 19 בשם ״A View to a Death in the Morning״.
בעבודת וידאו דו-מסכית, שתי מצלמות פועלות במהלך כל הלילה. אחת מותקנת בתוך ביתן הציד ומתעדת את עינת ישנה, ואילו השניה מוצמדת לגופה ומתעדת הליכה סהרורית בלילה. מול עבודות הוידאו הציבה את שאריות הפעולה מבפנים ומבחוץ. עינת שמה עצמה במקומו של הצייד, ומציבה את המצלמה אל מול גופה הניצוד.

עינת דנינו, דיסלדורף, 2026
עינת דנינו, דיסלדורף, 2026

יהלי העביר את זמנו בקרלסרוהה, גרמניה (HFG Karlsruhe). במהלך שהותו שוטט ברחבי גרמניה, צרפת, בלגיה, אוסטריה והונגריה, שם צילם את סדרת הצילומים ״באר מביטה אל השמיים״. התנועה המתמדת וחוסר ההיקשרות למקום מסוים, היו תוצאה של געגוע למקום מוכר ובדידות שליוותה אותו לכל מקום אליו הגיע. חווית התלישות הובילה את מבטו לחפש רגעים שבאופן מסוים מזכירים לו את הבית, או את הבית שאולי היה רוצה לעצמו.

יהלי הראל, 2026
יהלי הראל, 2026

נועה שהתה בברלין (University of Europe). נועה היא צלמת דיוקנאות מיומנת, ודרך הדיוקנאות שלה ניתן להרגיש את המבט העירני, הסקרנות והעניין הרב שבני אדם מעוררים בה. הצילום הופך בידיה לאפשרות של מפגש, שיחה, היכרות עם העיר ואנשיה. את סדרת התצלומים ״שלום, ברלין״ היא צילמה בפארקים ובמרחבים הירוקים של ברלין, פינות מפלט מהעיר חסרת המנוחה. דרך המפגש עם אנשים שונים, מפעילה נועה מבט מלא חמלה ואמון, ומפנה את תשומת הלב אל המוזר והייחודי שמתקיים בתוך היום-יום.

נועה פרז, ברלין, 2026
נועה פרז, ברלין, 2026

רועי מגיע לניו יורק (The Cooper Union for the Advancement of Science and Arts) מהמושב. הוא מסתובב במרכז ובדרום מנהטן, מחפש את השמש שמסתתרת מאחורי גורדי השחקים. מבטו נמשך מעלה, למפגש של ראשי הבנינים עם השמים. בעזרת המצלמה הוא מייצר תצלומים שטוחים ומינימליסטים, שרחוקים מחוויית החיים שבגוף. תחושת הניכור מובילה אותו לשתי עבודות וידאו שעוסקות בתחושות של זרות, שיבוש ובילבול. בעבודה ״מגדל בבל״ הוא מראיין בעברית קבוצת סטודנטים זרים. הם אינם מבינים מה רועי שואל אותם, והוא אינו מבין מה הם עונים לו. בעבודה אחרת הוא מצלם את העיר ושותל לתוך הסאונד צליל מתמשך של דראון, אותו סאונד שמלווה אותנו כאן בשנות המלחמה. הלופ אורך דקה וחצי ובסופו מופיע משפט שהולך ומשתבש ככל שהזמן חולף.

רועי מרקס, ניו יורק, 2026
רועי מרקס, ניו יורק, 2026

אוצרת: הדס סט

פתיחה: ראשון | 22.11.2026 | 13:00
נעילה: שלישי | 1.12.2026

גלריית המחלקה לצילום
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
קמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, רח' זמורה 1, ירושלים