הטייה מגדרית בעיצוב לתחום המקצועי

פורסם ב
18.11.21

הניוזלטר הקודם דן בהטייה מגדרית בעיצוב מוצרים לשימוש יומיומי. אך הטייה מגדרית מתקיימת גם במוצרים לתחום המקצועי. רוב כלי העבודה בנויים לפי פרמטרים של זכר ממוצע, ומאחר שרוב הגברים הם זכרים, המוצרים מתעדפים גברים. קוטר לאחיזה מיטבית של ידית הוא 19.7 אחוזים מאורך כף היד. מאחר וכף יד של גבר ארוכה מכף יד של אישה בכ-11 אחוזים, כלי עבודה חשמליים רבים כגון מסור חשמלי, מקדח ומברגה, לא מתאימים לרוב הנשים ואף מסכנים אותן.

הפעלת מקדחה של חברת בוש. היקף הידית מותאם לגבר ממוצע (תמונה: Marco Verch).
הפעלת מקדחה של חברת בוש. היקף הידית מותאם לגבר ממוצע (תמונה: Marco Verch).

 

דרגות סולם מרוחקות זו מזו בכ-30 ס"מ. פסיעה של גבר ממוצע היא כ-40 ס"מ ושל אישה ממוצעת רק כ-34 ס"מ, כך שקל יותר לגבר לטפס בסולם. פדלים של טרקטור מוצבים במרחק המתאים לנהיגה של גבר ממוצע; אתי חפירה והרמה בנויים בהתאמה לגוף של גבר; מידות קונבנציונליות של משקפות מגן, כפפות להגנה מחיתוך וכפפות ריתוך מעוצבים ליד של גבר ממוצע; סרבלי עבודה משלבים רוכסן שמקל על גברים להתפנות. נשים צריכות להסיר את כל הסרבל לשם כך. זה מסכן בריאותית רופאות ואחיות בסרבל מגן לנגיפים, חוקרות במשלחות לקטבים, טייסות, אסטרונאוטיות ועוד.

אישה מנסה לנגן אקורד המתפרש על אוקטבה (תמונה: fishheadsandtails)
אישה מנסה לנגן אקורד המתפרש על אוקטבה (תמונה: fishheadsandtails)

פסנתרים מיוצרים בהתאמה לכף יד של גבר ממוצע. רוחב אוקטבה (דו עד דו) בפסנתר קונבנציונלי הוא כ-16.5 ס"מ. פרישת כף יד ממוצעת של אישה היא כ-20 ס"מ, כ-2.5 ס"מ פחות מכף יד של גבר. מחקר הראה ש-87 אחוזים מהנשים הבוגרות לא יכולות לפרוש את היד על עשרה קלידים (אוקטבה פלוס שניים), ושלפסנתרניות סיכוי גבוה יותר לפתח כאבים ופציעות. בעשרים השנים האחרונות מיוצרים פסנתרים עם מקלדות שגודלן שבע שמיניות ממקלדת רגילה. מקלדות אלו מצריכות מפסנתרנים עם כף יד "גברית" ממוצעת מעט זמן להתרגל, אך אנשים עם ידיים קטנות מרגישים מיד בהקלה ובשיפור בנגינה. אף על פי כן, הקונבנציה הגברית נשמרת.

הטייה מגדרית בעיצוב מתקיימת גם במרחבי עבודה. הנוסחה לקביעת הטמפרטורה במשרד פותחה בשנות השישים, בהתאמה לגבר ממוצע. אך מחקרים מראים שקצב חילוף החומרים של נשים נמוך יותר ב-35 אחוזים, כך שטמפרטורת המשרד נמוכה בכשלוש מעלות צלזיוס מהטמפרטורה המיטבית להן. כפי הנראה, הטמפרטורה בתחבורה ציבורית מכוונת גם היא לממוצע הגברי. לכן רואים נשים רבות שמתעטפות בסוודרים וצעיפים בקיץ בקרונות הרכבת ובאוטובוסים.

שירותים ציבוריים ומקומות עבודה מוטים לטובת גברים. נשים נמצאות בממוצע פי 2.3 יותר זמן בשירותים מאשר גברים, מסיבות רבות: אנשים עם מוגבלויות וקשישים מתניידים לאט יותר, ויש יותר נשים מגברים בשתי הקטגוריות; לרוב, נשים מלוות לשירותים תינוקות, ילדים, אנשים עם מוגבלויות וקשישים; נשים מקבלות וסת, והחלפה של מוצרי היגיינה לוקחת זמן; נשים בהריון צריכות להתפנות לעיתים קרובות יותר. למרות כל זאת, ברוב המקומות, שירותי הגברים והנשים זהים בגודלם, ומספר האסלות בשירותי הגברים גבוה יותר, משום שבנוסף על תאי השירותים, הם מצויידים גם במשתנות.

להטייה מגדרית בעיצוב מוצרים ומרחבים לעולם העבודה השלכות מרחיקות לכת על נשים. עיצוב קובע את ספקטרום אפשרויות הפעולה של האדם בעולם. עיצוב מוטה לגברים מקשה על – או מונע מ – נשים להשתלב ולשגשג במקצועות רבים, ולעיתים מסכן את בריאותן. נשים עשויות להאשים את עצמן בכך שהן לא מסוגלות לבצע מטלה מסויימת או פשוט להימנע מלעשות אותה. אם הן מבקשות עזרה, הן נתפסות כחלשות וכבעלות מסוגלות נמוכה מגברים. שינוי עיצובי יכול לאפשר ליותר נשים – וגם ליותר א.נשים על הקשת הטרנסית – להשתתף במקצועות שכיום נחשבים לגבריים, מבלי להדיר את הגברים.

רביד רובנר
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית

אינסטגרם איקון
איקון פייסבוק