למה אנחנו אוהבים לצלם סלפי?

מי מאיתנו לא צילם סלפי לאחרונה והעלה לרשתות חברתיות בציפייה לזכות ללייק לכל הפחות? מי מאיתנו לא צפה בתכנית ריאליטי לאחרונה?  ומדוע כל כך נפוצה התופעה של יצירות אמנות בהם הצופה משתקף והופך לחלק מן היצירה? כמו לדוגמה הפסל של אניש קאפור בשיקגו המכונה בלשון העם ה"שעועית" (Bean או בשמו הרשמי שער העננים Cloud Gate). 

תמונה

אז מדוע אנו זקוקים לראות את עצמנו ואת בבואתנו שוב ושוב?
 
זיגמונד פרויד מחזיר אותנו במאמרו על נרקיסיזם לאחד הסיפורים המוכרים ביותר במיתולוגיה היוונית על אודות השתקפות העצמי - סיפורו של נרקיס. על פי הסיפור המיתולוגי נרקיס (Narcissus), אשר יופיו היה ניכר לעיני כול, נאהב על ידי כל הסובבים אותו, נשים וגברים כאחד. אולם סירובו שלו להתייחס לאלו האוהבים אותו, הביא לענישתו על ידי נמסיס (אלת הנקם) שגרמה לכך שנרקיס התאהב בעצמו כאשר התבונן בהתפעלות בבבואתו המשתקפת במי הברכה, עד אשר גווע אט אט אל מותו ומתוך דמו צמח בבריכה פרח הנרקיס.
 
בעקבות מאמרו של פרויד טענו פסיכולוגים רבים ששורשי הנרקיסיזם נטועים בילדות המוקדמת. באופנו הפתולוגי, הנרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, בתחושה מוגזמת של חשיבות עצמית ובדמיונות של הצלחה אין-סופית, כוח, יופי או אהבה מושלמת.

הפסיכולוג כריסטופר לאש אשר עוסק בניסיון להכיל את התיאוריות של פסיכולוגית היחיד לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה של קבוצה, טוען כי הנרקיסיזם הוא הפתולוגיה החדשה אשר נובעת משינויים במבני החברה והתרבות: צרכנות כפייתית, שגשוג יתר, אינפלציה בדימויים חזותיים, רציונליזציה של חיי הנפש, ועוד. לאש טוען כי הנרקיסיזם הוא הצורה הטובה ביותר להתמודד עם המציאות המודרנית שמכתיבה חרדות ומתח. אז מה הפלא שכולנו מצלמים סלפי, אוהבים תכניות ריאליטי, ואף רוצים לראות עצמנו כחלק מיצירת האמנות?
 
במחלקה לתרבות חזותית וחומרית נשאל - מה הקשר בין שדות נפרדים לכאורה של היסטוריה, פסיכולוגיה ואמנות? מה הקשר בין אמנות עכשווית ותכניות ריאליטי? מדוע חשוב להבין פסיכולוגיה כדי לנתח אמנות עכשווית? כיצד ומדוע משפיעה עלינו עד היום המיתולוגיה היוונית?  
 
ד"ר רוני עמיר
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית