מה משמעותו של הצבע צהוב?

פורסם ב
10.1.21

מעטים הצבעים שהם אקלקטיים וסותרים בסמליות שלהם כמו הצבע הצהוב. הוא נתפס הן כצבע הבהיר, השמח, החם והאופטימי של אור השמש, החמניות והנרקיסים ולעומת זאת כגוון מבשר רעות של צהבת, קנאה, מרירות וריקבון. בתרבויות שונות הצבע מקבל קונוטציות שונות: בסין המסורתית הוא סימן לכוח, שכן רק לקיסר הייתה הזכות ללבוש בגדים צהובים. ביפן המסורתית הוא סימל אומץ. לעומת זאת, בארה"ב משמעותו בסלאנג ובתרבות - פחדנות. ואיך אפשר מבלי להזכיר את העיתונות הצהובה, הנתפסת לא איכותית ושערורייתית (מונח שנלקח מצבע הנייר הלא מעובד והזול עליו הודפסה בעבר סוג זה של עיתונות). 

הצהוב הוא הצבע הבולט ביותר בספקטרום, זה שעין האדם מעבדת תחילה - לפני כל גוון אחר. אפילו בראייה הפריפריאלית שלנו, יש לנו סיכוי כפול לזהות צהוב מאשר צבע אחר כמו אדום. הנראות החזקה שלו הפכה אותו לכלי הכרחי בתכנון מערכות בטיחות ואבטחה. כלי רכב רגישים וחשובים כמו אוטובוסים לבית ספר ואמבולנסים נצבעים לא פעם בצהוב. הוא גם משמש בשילוט שדורש תשומת לב מיוחדת (כאשר הוא משולב עם שחור כדי להפוך אותו לבולט יותר) כמו שילוט המתריע על חומר רדיואקטיבי, סרט אבטחה בו משתמשת המשטרה לתיחום של זירות פשע, אפוד של אדם שרכבו נתקע בכביש וגם תנועת המחאה "האפודים הצהובים" שהשתמשו באפוד זה כדי להשיג נראות גבוהה.

תמונה

 

אך עם זאת מסתבר שהצהוב הוא צבע שמרגיע את העין. כאשר חיפשה חברת סרגלי החישוב 'Pickett' את הצבע שהכי פחות מאמץ את עיניהם של המהנדסים, המעצבים והאדריכלים שמשתמשים במוצר לצורך ביצוע חישובים, היא גילתה שהצבע שהכי מתאים להגדרה זו הוא הגוון הצהוב שנקרא "צהוב שומר העיניים", שממוקם בדיוק באמצע הספקטרום החזותי. האותיות ES שכתובות על סרגל החישוב שלהם מייצגות את המילים Eye Saver. הרציונל לבחירת הצבע היה שהצבע צהוב, לעומת צבעי היסוד האחרים הוא בעל תדר הכי נמוך ונקלט בדיוק על רשתית העין. לעומתו, הצבע אדום נקלט מאחורי הרשתית והצבע כחול נקלט לפני הרשתית ולכן גורמים לעין לספוג את הקרניים האקטיניות (קרני אור בעלות תדר גבוה כמו קרינה uv שמייצרת שינוי כימי) שמאמצות את עינינו. כתוצאה מכך, הם טענו שכל מי שמשתמש בסרגל החישוב של 'Pickett' עשוי למקם את רכיביו בדיוק רב יותר ולהיות עירני יותר בעת השימוש בו, ובכך להפחית את הסיכון לטעויות.

תמונה

 

מה שקובע את משמעותם של הצבעים היא התרבות וההקשר ההיסטורי של השימוש בהם. בשנת 1983 אירחה גרמניה לראשונה את האירוויזיון. היו אלו שנים קשות ביחסים בין ישראל לגרמניה. בנוסף להיסטוריה של השואה, עברו רק 11 שנה מאז טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. ההיסטוריה, זהות המדינה המארחת והעיר בה התקיים האירוויזיון (מינכן), השפיעו על בחירת השיר בקדם-אירוויזיון. השיר הנבחר היה "חי" ומילותיו כללו שורות כמו "חי, חי, חי כן, אני עוד חי" או "עם ישראל חי" שתיארו את חוזקו והמשכיותו של העם היהודי. צופים רבים אמרו שזה היה רגע מאוד מרגש לשמוע את מילים אלו על במה גרמנית. אך הייתה זו מעצבת האופנה דורין פרנקפורט שעיצבה את בגדי הלהקה והחליטה לתת ממד חזותי למסר הזה כאשר תרגמה את הטקסט גם לתלבושות. המלווים הולבשו בבגדים צהובים – צבע הטלאי של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז, הפעם כדי לסמל את כוח ההישרדות של העם היהודי. עפרה חזה מצידה הייתה לבושה בלבן, צבע המסמל תקווה ושלום. בגדים אלו עשו היסטוריה לא פחות מהשיר (לחצו כאן לצפיה בסרטון).

פרופ' אורי ברטל
ראש המחלקה לתרבות חזותית וחומרית