אירועי אסון המשפיעים על עשרות או מאות אלפי אנשים דורשים מערכות תקשורת איתנות ופתרונות התמצאות יעילים. כשרשתות התקשורת קורסות, ניצולים מתקשים לאתר נקודות בטוחות, מרכזי סיוע ושירותי חירום. המצב השברירי לאחר אסון מחייב פתרונות מידיים ויעילים שיסייעו בהתמצאות ובתקשורת.

פרויקט HopeSpot מייצר סמנים ויזואליים מרחפים, המנחים אנשים לנקודות עזרה. המערכת משתמשת בבלוני הליום ייעודיים עם חוטים מאירים המכוונים ניצולים באזורי אסון אל מרכזי סיוע ונקודות פינוי. הבלונים נראים למרחוק הן ביום והן בלילה. באזורים נרחבים ניתן להפעיל מספר יחידות ליצירת רשת הכוונה מקיפה. גרסאות מתקדמות של המערכת אף מסוגלות לשאת אנטנות סלולריות המאפשרת שימוש בתקשורת כשהרשתות הרגילות קורסות.

מעבר למצבי אסון, HopeSpot משמש גם ככלי יעיל להכוונת אנשים באירועים המוניים, ומסייע בבניית היכרות עם נראות הסמנים שיכולים להציל חיים בעת חירום. הפרויקט מדגים כיצד עיצוב תעשייתי יכול להיות רלוונטי במיוחד במצבי אסון, כחלק מתפיסה הרואה בעיצוב כלי חיוני בתהליכי שיקום וסיוע לאוכלוסיות במצוקה.

פרויקט HopeSpot פותח במסגרת DESURBS – תכנון מרחבים עירוניים בטוחים – יוזמת מחקר רב-תחומית שמומנה על ידי תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי (הסכם מענק מספר 261652). הפרויקט זכה להכרה בינלאומית כחלק מפעילות קבוצת המחקר RDFD בבצלאל, המקדמת שיתופי פעולה עם גופים מקומיים ובינלאומיים בתחום העיצוב לסיוע באסונות.

שותפים לפרויקט: Loughborough University Uk, The University Of Birmingham Uk, האוניברסיטה העברית ירושלים, Technical University Of Crete Greece, Centre Internacional De Metodes Numerics En Enginyeria Spain, University Of Southampton Uk, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, University Of Warwick Uk.

אסונות טבע מותירים קהילות שלמות ללא קורת גג. התקופה שבין מצב החירום לבין השיקום יוצרת "אזור דמדומים" קריטי, שבו אנשים שנעקרו מבתיהם זקוקים ליותר מסתם מחסה זמני - הם זקוקים לפתרונות שיאפשרו להם להתמודד עם צרכים חברתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים, במגבלות תוואי שטח ותשתיות.

המחקר מתמקד בפיתוח כלי הוליסטי תומך החלטות המסייע לרשויות לזהות מיקומים מתאימים ולבחור פתרונות דיור זמני הולמים לאחר אסונות. באמצעות אלגוריתמים מבוססי מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), הכלי מנתח מאפייני שטח, דפוסי רעידות משנה (aftershocks), ותשתיות קיימות כדי לאתר אתרים אופטימליים ליישובי חירום. באמצעות שילוב מקרי בוחן מישראל ומרחבי העולם, צוות המחקר יצר מתודולוגיה שיטתית המתחשבת לא רק בדרישות טכניות, אלא גם בצרכים אנושיים, פיזיים ותרבותיים של האוכלוסייה הנפגעת. הכלי יוצר שפה משותפת בין מומחים, קובעי מדיניות וקהילות, תוך התמודדות עם אתגרי תכנון מרחבי מורכבים של יישובים זמניים.

פרויקט זה מאגד מומחים ממגוון תחומים כולל גיאולוגיה, גיאוגרפיה, עיצוב תעשייתי, תכנון עירוני, סיוע הומניטרי, בריאות וטכנולוגיה. גישה רב-תחומית זו מבטיחה ניתוח מקיף של כל ההיבטים המשפיעים על יישובים זמניים, מדפוסי רעידות משנה ועד חוסן קהילתי.

שותפים לפרויקט: RDFD בצלאל, האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז האקדמי לב ירושלים והמכון ללימודי שטח.

התרעות בפני רעידת אדמה מציבות אתגרים ייחודיים בשל פרק הזמן הקצר ביותר בין ההתרעה לבין האירוע עצמו. התרעה יעילה חייבת למשוך את תשומת לב המשתמש, להעביר מסר ברור, ולהניע לפעולה מיידית תוך שניות ספורות, כאשר כל רגע נחשב.

המחקר משלב עקרונות עיצוב עם ידע נוירופסיכולוגי לפיתוח מערכת התרעה מיטבית לרעידות אדמה במכשירים ניידים.
הפרויקט התבסס על שלושה ניסויים מרכזיים:

1. פיתוח ובחינה של מאפיינים אופטימליים להתרעות קוליות מיידיות;
2. פיתוח ובחינה של דימויים חזותיים ייחודיים, תוך השוואתם לסמלי אזהרה אוניברסליים מקובלים;
3. בחינת היעילות של שילוב הגירויים האורקוליים בניסוי שטח, באמצעות יישומון ייעודי המדמה התרעות בזמן אמת, תוך הערכת רמת התגובה וחוויית המשתמש.

ממצאי המחקר הראו כי אלמנטים חזותיים בעלי ניגודיות גבוהה בשילוב רמזים קוליים המשדרים דחיפות, ממקסמים את יעילות התגובה. הירבוע – מכרסם מדברי קטן וערני במיוחד בעל מאפיינים אנטומיים ייחודיים – נבחר כדמות החזותית המייצגת. דמות זו מציעה שפה חזותית ייחודית וחדשנית להעברת מסרי חירום, כחלופה אפקטיבית לסמלי אזהרה מסורתיים.

המחקר מומן על ידי ועדת ההיגוי הלאומית להיערכות לרעידות אדמה ומנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון (מפא״ת).

שותפים לפרויקט: בצלאל RDFD, המעבדה לנוירופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, eVigilo בע"מ - מערכות התרעה המונית לחירום, תומר שמי, הלל אביעזר, נוגה אנזנברג-דיאמנט, וליאור שלו.