המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
قسم تصميم السيراميك والزجاج
Department of Ceramics and Glass Design

אמנית רב תחומית, יוצרת במרחב מדיות כמו וידאו, מיצב, הדפס ופיסול ובדיאלוג עם תחומי המחול ותיאטרון. הציגה תערוכות יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, המשכן לאמנות עין חרוד, Libby Gallery (פלורידה) ועוד. השתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות בגלריות ומוזיאונים ביניהם: מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, מוזיאון פתח תקוה לאמנות The National Taiwan Museum of Fine Arts, - במסגרת הביאנלה של אסיה 2009, Orange County Museum of Art (קליפורניה), MAXXI Museum (רומא), Bonn Museum of Art (בון), National Museum of Contemporary Art (בוקרשט), The National Art Center (טוקיו).

בן ארי זכתה בפרסים רבים, ביניהם: פרס בתחום הוידאו לאמן בכיר מטעם משרד התרבות והספורט (2016), פרס פינס לגרפיקה ישראלית- מוזיאון ישראל, ירושלים (2016), Premio Combat Prize בתחום הוידאו (איטליה, 2016), פרס קרן אוסטרובסקי לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, פסטיבל הקולנוע ירושלים (2016), פרס קולב - מוזיאון תל אביב לאמנות (2014), פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות והספורט (2012) ועוד.

כמו כן, זכתה במענקי הפייס, Artis, Outset, קרן משפחת אוסטרובסקי, ובמלגות שהות יוקרתיות במוזיאון ,MACRO רומא (2013), וב- University of Florida, ארה"ב (2019) מטעם Israel Institute

עבודותיה נרכשו לאוספים פרטיים וציבוריים, ביניהם: אוסף מוזיאון תל אביב, אוסף מוזיאון ישראל, אוסף הבונדסטאג - ברלין, אוסף 'הארץ', ואוסף בנק דיסקונט.

תמונה
 Scales, 2018, הדפסת פיגמנט על נייר ארכיוני

לנה דובינסקי היא מעצבת המתמחה בתחום הקרמי, חוקרת ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. בעבודותיה היא חוקרת את הנושאים הקשורים בהכרה המחודשת באחריותו החברתית והסביבתית של המעצב ובהיבטים האתיים של העשייה והייצור העצמי. היא תרה אחר ההזדמנויות למימוש ערכי השפה החומרית המקומית והייצור המקומי בעידן הגלובליזציה. עבודותיה נכללות באוספים ובתערוכות בארץ ובעולם והיא זכתה במספר פרסים ומענקים. בנוסף, היא אוצרת תערוכות וכותבת מאמרים המתמקדים במקומו של הקראפט בעשייה ובמחקר העכשוויים.

כמרצה בבצלאל היא מתמקדת בסוגיות חברתיות ואקולוגיות. היא שימשה כראש מסלול העיצוב במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בין השנים 2008-2014 והחל משנת 2014 היא מרכזת את קבוצת המחקר "עיצוב חומרים" הפועלת במסגרת המחלקה והרשות למחקר ולחדשנות בבצלאל. היא פועלת כמרצה אורחת במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם.

דובינסקי סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. את התואר השני בהצטיינות סיימה באוניברסיטת תל-אביב. התזה שלה עסקה בבחינת המודלים התכנוניים של "ועד ירושלים" שפעל בעיר לאחר שנת 1967. כיום היא דוקטורנטית במסגרת המעבדה לארכיאולוגיה חישובית ובמסגרת בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.   

תמונה
סיפורי נוסעים (חלק מסדרה), 2016, טכניקה וחומרים: יציקה לתבנית, חריטה, הלחמה, אבנית שחורה, פליז, פלדת אל-חלד, Photo: Leonid Padrul / MUSA Eretz Museum, Tel Aviv

יעל עצמוני אמנית וקדרית, מרצה בכירה וראש תחום החומר במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. עצמוני בוגרת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה בהצטיינות וזוכת פרס מוד פרידלנד למצוינות בקרמיקה.

על ידי שימוש במגוון מדיומאלי רחב (פיסול, רישום, וידאו ואינסטליישן) עוסקת עצמוני בקשר בין סמל למקום ובנושאים של זיכרון וחומר.  עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בחללים שונים בארץ ובעולם. ביניהם תערוכות יחיד בגלריה פריסקופ, בית בנימיני ובית האמנים בתל אביב, מוזיאון הקרמיקה ברלין  - Keramik Museum Berlin , גלריה ואן פאנג בייג'ינג - Wan Fung Gallery, וגלריה לאמנות הקרמיקה בסידני - Ceramic Art and Perception Gallery.

עצמוני השתתפה בסימפוזיונים ותוכניות שהות אמן בין-לאומיים. ביניהם סימפוזיון הקרמיקה ביכניה צ'כיה, אמנית אורחת באקדמיה ע''ש ריטפלד אמסטרדם, אמנית אורחת בבורג אקדמי הללה גרמניה. בנוסף, עצמוני משתתפת בוועדות שיפוט פרסי אות העיצוב מטעם משרד התרבות והספורט.

אחד הפרויקטים הבולטים של  יעל עצמוני הוא 'שרטוטי שכחה' (Tracing Oblivion) שהוצג בארץ ובאירופה. הפרויקט מתבסס על מחקר מקיף של עדויות ושרטוטי מפות של מחנה המוות סוביבור בפולין. 'שבילי יער' (Forest Path) הינו פרויקט נוסף של יעל עצמוני בו הציבה גופים במימי בריכת הקשתות רמלה במקביל לעבודת וידיאו אותה הציגה בגלריה בבית בנימיני.

תמונה
מפות עיוורות  180X4.5 סמ, מתוך פרוייקט שרטוטי שכחה 2013

אמנית רב חושית, פועלת שנים במקביל במדיומים שונים: וידאו- צילום- מיצב- מיצג- ציור- טקסט- רישום- תחריט- סאונד + + +

עוסקת בפיתוח שפה הנותנת ניראות למרחבי פנים הגופ הפרטי, במרחבי גוף עצמי/ פרטי/ פנימי:

גוף כמקום עקרוני:

במקום הזה, על האדמה הארורה הכואבת והמכאיבה, במלוא הדרה.

נעה תוך כדי תנועה בבחינה ושאלה של הגדרות מיגדריות, חברתיות ופוליטיות, מתוך החיים אל האמנות ובחזרה.

בודקת בימים ובלילות, מנסה לגעת בעורות הגוף הבוער, לברר ולבער מחלות עקשניות ושאלות קשות, להאיר זכרונות אבודים מתרדמת.

פועלת בשדה האקדמי במקביל, ללמד מתוך תפיסת עולמי והבנתי את האפשרויות ללכת בדרכים, אחרות.

חיה, עובדת ומשתדלת לנשום בדרום תל אביב- יאפא.

תמונה
לב
קורסים

אמן, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. בוגר תואר שני [M.A. ART], אוניברסיטת ברטון הול, לידס, אנגליה.

זוכה פרסים רבים ובהם פרס שרת החינוך, פרס עידוד היצירה, פרס האמן הצעיר ופרס קרן שרת.

לאורך כל פעילותו האמנותית קאשי עושה שימוש חדשני בטכניקות ציור מסורתיות ובמחקר חומרי. מעשה הציור שלו ניזון מתובנות שהן פרי הניסיון והחשיבה של האמנות המודרנית והאמנות העכשווית תוך מחקר ופיתוח מתמיד של שפה ציורית מובחנת.

מוש קאשי הציג בארץ ובעולם בין היתר במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה, מוזיאון תפן, מוזיאון מאגנס-ברקלי ארה"ב ובאירועים וירידי אמנות מהחשובים בעולם.

עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים כמו מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה, מוזיאון תפן ובאוספים פרטיים וציבוריים בעולם.

תמונה
.

דפנה קפמן 

בוגרת האקדמיה על שם גריט ריטוולד באמשטרדם (1999) ובעלת תואר שני מהמוסד ללמודי אמנות על שם סנברג, אמשטרדם (2001). 

עבודתיה הוצגו בתערוכות יחיד רבות בין היתר במוזיאון האוניברסיטאי לאמנות עכשווית בוושנגטון (2011), במוזיאון לאומנות ועיצוב סאן פרנסיסקו (2015) בגלריית לורץ'+זיידל קונטמפוררי , ברלין (2017)  ועוד. השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. זוכת פרס עידוד היצירה של משרד התרבות לשנת 2011, פרס היצירה בתחום העיצוב לשנת 2016 ופרס לאמנית עכשווית על שם אנדראה מאטר לשנת 2019. 

עבודותיה נכללות באוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ויקטוריה ואלברט , מוזיאון קורנינג לזכוכית, ועוד.

בין השנים 2005-2011 שימשה ראשת תחום הזכוכית בבצלאל.

מרצה בכירה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית , בצלאל.

מרצה אורחת בין היתר באוניברסיטת טוקיו לאמנות, באוניברסיטת בול סטייט באינדיאנפוליס, באוניברסיטת קובלנץ, גרמניה, במוזיאון קורנינג לזכוכית, ועוד.

"עבודתה משלבת בין ערכי המקום, באמצעות לקסיקון בוטני השולח אל מרחבי תודעה תרבותיים של הנצחה, הקרבה ואבלות, באמצעות עבודת כפיים עמלנית בזכוכית וברקמה" (מתוך קטלוג הזוכים של פרסי משרד התרבות).

תמונה
"צמחי מולדת" , זכוכית בעיבוד מבער ונייר משועתק ומטופל, אוסף מוזיאון ישראל (צילום אלעד שריג)