המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית
قسم تصميم السيراميك والزجاج
Department of Ceramics and Glass Design
מעצב תעשייתי, מנהל עיצוב ויזם. רועי הוא בוגר תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. מומחה לחשיבה עיצובית ולפיתוח חדשנות, מילא שורה של תפקידי ניהול עיצוב בכירים בתעשייה בחברות טכנולוגיות עם התמחות ב Home use medical device, עבודותיו זכו במספר פרסי עיצוב והוא שותף במספר פטנטים. כיום מייעץ לחברות ולסטרטאפים בתהליכי פיתוח חדשנות ובתהליכי עיצוב.
החל מ 2018 רועי עומד בראש בצלאל X - המרחב לטכנולוגיות חדשות בבצלאל, חוקר ביחד עם ראשי המחלקות את השפעתן של טכנולוגיות חדשות על השדות היצירתיים ואת סביבות העבודה הטכנולוגיות החדשות עבור מעצבים, אדריכלים ואמנים. במסגרת תפקידו רועי מייצר ממשקי עבודה חדשים המחברים בין האקדמיה לתעשייה ועוסק בפיתוח כלים ומיומנויות חדשים ובהטמעת טכנולוגיות בכל תחומי הליבה הנלמדים ונחקרים בבצלאל.
מעצב גרפי רב תחומי, מאייר ואנימטור.
ראש המחלקה לתואר ראשון בתקשורת חזותית בבצלאל.
ביצירתו משלב פרקטיקות מגוונות כאיור, עיצוב גרפי וטיפוגרפיה, אנימציה, קוד, וידאו, פוסט פרודקשן ואפקטים מיוחדים.
מעצב ומנהל אמנותי בפרויקטים מגוונים בתחום הטלוויזיה, בהם העונה השנייה של מיזם ׳העברים׳ - סדרה דוקומנטרית אודות משוררים ואנשי רוח בתרבות העברית. והסדרה 'שיעור מולדת' של מודי בראון וענת זלצר. יוצר יצירה אישית מחקרית בתחום העיצוב בתנועה.
חובב מדע בדיוני. בזמנו החופשי נהנה ליצור מוזיקה אלקטרונית על סינתיסייזרים מודולריים.
בעברו, מפתח ומעצב סדרות אנימציה לילדים. הסדרה "זאק וקוואק" שבעיצובו, שודרה בערוץ ניקולודאון העולמי וערוצים נוספים, בכמאה ושמונים מדינות ברחבי העולם. על עיצוב הסדרה היה מועמד לפרס Annie של איגוד האנימציה של הוליווד.
לפני כן, כמייסד ומנהל קריאטיבי בסטודיו "פרימוס", עיצב את הנראות המותגית, סמלים, גופנים, אריזות גרפיות, פתיחים ומעברונים למרבית ערוצי הטלוויזיה הישראלים, ובהם הערוץ הראשון, חברת החדשות של ערוץ 2, זכייניות ערוץ 2 קשת, רשת וטלעד, ערוץ הילדים, ערוץ 8 ורבים מערוצי הכבלים והלווין. כמו כן עיצב עשרות מותגים, תכניות טלוויזיה, סרטי פרסומת וסרטי תדמית, סדרות אנימציה, משחקים לטלוויזיה אינטראקטיבית ואת ממשק המשתמש לתוכנת המסרים המידיים ICQ.
פרופ‘ דור גז, יליד ירושלים, הוא אמן ואוצר. גז מכהן כאוצר הראשי של גלריה בצלאל לאמנות עכשווית, ראש התכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל, מנהל תכנית האירוח ”מבוא ים“ ומייסד הארכיון הפלסטיני-נוצרי. גז הוא בוגר המחלקה לצילום בבצלאל, התכנית הבינתחומית באמנויות והתכנית ללימודי אוצרות באונ‘ תל אביב, ובעל תואר דוקטור מטעם אונ‘ תל אביב. עד כה פורסמו בתפוצה בין-לאומית שמונה קטלוגים העוסקים בעבודתו של גז. עם המוציאים לאור נמנים Distanz, New England Press ו- A.M Qattan Foundation.
עבודתו בתחומי הצילום, הוידאו, הפיסול והפרפרומנס בוחנות את היחס בין אמנות, נרטיב וזיכרון. גז מעלה שאלות בדבר תפקידה של אמנות עכשווית בבניית נרטיבים היסטוריים ובמיקומן של עדויות, כתבים ואובייקטים בהקשרים חדשים. במהלך 20 השנים האחרונות מתמקדים מחקריו ויצירתו האמנותית בחומרים ארכיוניים ובפרקטיקות צילום מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, וכן במיפוי עקבות של אלימות בנופי המקום.
יצירותיו הוצגו בלמעלה מ- 50 תערוכות יחיד ברחבי העולם ובמספר רב של תערוכות קבוצתיות וביאנלות לאמנות. גוף עבודותו ”האדם החולה של אירופה“, הוצג ב- ICA, לונדון, CCA, תל אביב, מוזאון לאמנות עכשווית, דטרויט, DEPO, איסטנבול ועוד. הפרויקט נרכש בשלמותו על ידי Tate Modern, לונדון ב- 2020. עבודותיו נמצאות באוספים של מוזיאון גוגנהיים, מרכז פומפידו, טייט מודרן, מוזיאון ישראל, מוזיאון לאמנות מודרנית בוגוטה, מוזאון לוס אנג‘לס לאמנות (LACMA) ועוד.
גלריית תמונות
Dor Guez, ׳Samira׳, inkjet printing on paper, 112 by 145 cm
גל הרץ הוא ראש המחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל. הוא גרמניסט וחוקר תרבות. מחקריו יוצרים חיבור בין היסטוריה ופילוסופיה של המדע לבין לימודי תרבות. הוא בוחן את עלייתן של דיסצפלינות חברתיות סביב 1900 במרחב דובר הגרמנית, כגון קרימינולוגיה, סוציולוגיה, סקסולוגיה, משפט ופסיכיאטריה; זאת מתוך זיקה לתרבות פופולרית, התפתחות העיתונות ואמצעי המדיה, תיאטרון, ספרות ואמנות. לטענתו, הנקודה המקשרת בין תחומים נפרדים־לכאורה אלה היא כינונו של סדר חברתי על בסיס מדומיין נורמטיבי חדש. גל הוא בוגר תואר שני ודוקטורט במכון כהן באוניברסיטת תל אביב, עבר השתלמות בתר־דוקטורט במרכז ללימודי ספרות ותרבות בברלין (ZfL), ולימד באוניברסיטת הומבולדט ובאוניברסיטה החופשית של ברלין. לאחר מכן היה מנהל שותף של פרויקט המחקר "מדעי הרוח באזורי קונפליקט" במרכז מינרבה למדעי הרוח, ושימש כעמית מחקר והוראה במכון כהן ובביה"ס ללימודי תרבות באוניברסיטת תל אביב. במקביל לעבודתו באוניברסיטה, הוא העורך של "מניתוק לשילוב", כתב עת אקדמי שפיט של האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, בו הוא גם מעורב בתהליכי הכשרת אנשי הוראה ובפיתוח ויישום הגישה של האגף: פדגוגיה טיפולית.
בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בוגרת מכון כר"ם להכשרת מורים, ובעלת תואר שני בחינוך לאמנויות מאוניברסיטת לידס. התיזה שלה עוסקת בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז בתהליכי היצירה בקרב סטודנטים לאמנות. יחד עם ד"ר עמלה עינת הוציאה את הספר "על חבל דק"/ ההוצאה גלילית העוסק בקשר בין לקויות למידה ויצירתיות. הספר מכיל עבודות של סטודנטים שנוצרו בהנחייתה במסגרת הקורס "לקויי למידה ויצירתיות" אותו היא מלמדת משנת 1997.
שלי מרצה, אשת חינוך ודיקנית הסטודנטים והסטודנטיות בבצלאל. בין היתר לימדה בבית הספר למחוננים "מרחבים", בבית הספר לחינוך מיוחד "גוונים" וריכזה את מגמת אמנויות העיצוב בתיכון עירוני א' במודיעין.
שלי יסדה ומנהלת מטעם האקדמיה את תכנית תעודת ההוראה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עם בצלאל, הקימה בשנת 1997 את מערך התמיכה ללקויות למידה ובשנת 2003 את מערך קשרי אקדמיה קהילה אשר התפתח עם השנים ומנוהל כיום במשרד בראשו היא עומדת.
פרופ' אדר' אלס ורבקל היא שותפה מייסדת של המשרד דרמן ורבקל אדריכלות ומשמשת כראש בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל. אלס לימדה בטכניון, באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בפראט בברוקלין ובאוניברסיטת פרינסטון. בעלת דוקטוראט בארכיטקטורה מאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, בוגרת תואר מאסטר בארכיטקטורה ועיצוב עירוני מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ותואר ראשון בארכיטקטורה והנדסה אזרחית מאוניברסיטת לובן בבלגיה. אלס הוציאה לאור שני ספרים בעריכתה בשםIn Search of the Public .Notes on the Contemporary American City ו-Constellations: Constructing Urban Design Practices וכן שימשה עורכת של Architectural Design (AD) Magazine בנושא Cities of Dispersal
ד"ר רומי מיקולינסקי, חוקרת, מרצה וכותבת בתחומי טכנולוגיה ותהליכי חדשנות, ראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.
ד"ר מיקולינסקי מחזיקה בדוקטורט בספרות אנגלית מאוניברסיטת טורונטו, ובעברה כיהנה כמנכ"לית מכון שפילמן לצילום. בין תחומי פעילותה האקדמיים נמנים תרבות דיגיטלית ואמנות אלגוריתמית, עתיד הספרות והקריאה, ופיתוח תפיסות של חדשנות מונעת-עיצוב (design-led innovation). היא עובדת עם עיריות, ארגונים גלובליים, סטארט-אפים, מוזיאונים וגופי מדיה על הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות וחדשנות מונעת- עיצוב.
פרופ׳ מרב סלומון חברה ושותפה בהקמת המרכז להוראת אמנות ועיצוב בבצלאל. מאז 2020 עומדת בראש המרכז.
פרופסור לאיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ובתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית.
בין 2007 ל-2018 עמדה סלומון בראש מסלול האיור במחלקה לתקשורת חזותית.
מאיירת ואומנית ספרים. מייסדת והעורכת הראשית של הוצאת הספרים החזותיים למבוגרים Salomon & Daughters. ספריה ואיוריה של סלומון וכן ספרים בעריכתה זכו בפרסים בינלאומיים ומקומיים, בין היתר פרס הספר המאוייר היפה ביותר לשנת 2022 מטעם ה-WOI, פרס המצויינות של מגזין CA ב-2016, מדלית הזהב של תחרות האיור השנתית של אגודת המאיירים האמריקאית ב-2015, פרס הספר המאוייר הטוב ביותר לשנת 2013 מטעם אגודת המאיירים הבריטית AOI, ופרס העיצוב של משרד התרבות הישראלי לשנת 2014. עבודותיה פורסמו במיטב המגזינים הבינלאומיים לאיור, כמו American Illustration, 3x3, How, Print, DPI ועוד. עבודותיה של סלומון הוצגו במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם. עד היום הציגה שבע תערוכות יחיד במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם כמו מוזיאון הרצליה לאמנות עכשוית, ומוזיאון האיור הגרמני ב-Troisdorf. סלומון הציגה בעשרות תערוכות קבוצתיות, בין היתר בסומרסט האוס בלונדון, במוזיאון היהודי בבולוניה, בגלריית אגודת המאיירים של ניו יורק, מוזיאון תל-אביב, בית הרמן שטרוק, גלרית סדנת ההדפס הירושלמית ועוד.
בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות באוניברסיטת דלפט בהולנד.
בין תפקידיה כיהנה כמתכננת וכאדריכלית העיר תל-אביב יפו (1995 – 2008)
מהנדסת העיר הרצליה (2008 – 2012)
מתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים והאוצר (2012 – 2017)
יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב (2017 – 2022)
כיום אדר' דניאלה פוסק מרצה במוסדות אקדמיים שונים, שופטת בתחרויות אדריכליות ציבוריות, יועצת למגזר הציבורי וראש תחום עיצוב אורבני (תואר שני) בביה"ס לארכיטקטורה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
ד״ר שאול סתר, ראש תכנית התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל, הוא מרצה וכותב בתחומי האמנות, הספרות והתיאוריה. הוא בעל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בספרות השוואתית מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. הוא עוסק ביחסים שבין אסתטיקה לפוליטיקה, בספרות ובאמנות של המאות ה-20 וה-21, במחשבה פוליטית, פילוסופיה קונטיננטלית ובתיאוריה ביקורתית. עבודת הדוקטורט שלו דנה בפרויקטים אמנותיים ניאו-מודרניסטיים שנעו בין אירופה לישראל/פלסטין. ספרו על ז׳אן-לוק גודאר, ז׳אן ז׳נה והמאבק הפלסטיני בשנות השבעים ראה אור בשנת 2021. מאמריו התפרסמו בכתבי עת אקדמיים, בספרי עיון ובקטלוגים. במשך שנים מספר היה שאול מבקר האמנות של עיתון הארץ. החל משנת 2019 הוא עורך את תיאוריה וביקורת, כתב עת למחשבה תיאורטית ולעיון ביקורתי בעברית, שיוצא פעמיים בשנה על-ידי מכון ון ליר בירושלים.
דוד עדיקא הוא צלם, יוצר וראש המחלקה לצילום בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
מרצה בכיר במחלקה לצילום (משנת 1999). בעל תואר ראשון (BFA) ושני (MFA) מטעם בצלאל.
עבודתו של דוד עדיקא מתמקדת במרכיבים החזותיים והתרבותיים של המרחב המזרח-תיכוני מקומי, כמיקרוקוסמוס המשקף זהויות חברתיות ומשפחתיות אליהן הוא משתייך. קורפוס צילום זה מכיל ייצוגים של חפצי טבע דומם מגוונים ודיוקנאות. התצלומים של עדיקא מטשטשים את הגבולות בין שפה חזותית מושגית מופשטת לבין דיוק ויזואלי שופע. המחקר הויזואלי שלו בוחן ביוגרפיות אינטימיות אך גם אוניברסליות, בו בזמן שהתצלומים חושפים היבטים מוכרים ולא מוכרים מתוך היומיום ומעלים סוגיות של טעם ומעמד חברתי.
עדיקא הציג תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו״ל, בין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון לאמנות בריגה, לטביה, במוזיאון ע״ש מורנדי בבולניה, איטליה, במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, בגלריה ברוורמן ת״א – ועוד. זכה בפרסים רבים, בינהם: פרס שרת התרבות, פרס ג׳ק ניילור לצילום, פרס האמן האמן הצעיר. תצלומין מצויים באוספים רבים, לרבות באוספים של מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון פתח-תקווה, מוזיאון מורנדי איטליה, בכנסת ובאוספים פרטיים בארץ ומחוץ לישראל.
הוא מתגורר ביפו ועובד בירושלים.
אנימטורית, במאית ומפיקת אנימציה. מייסדת סטודיו Mind The Gap Animation הירושלמי, המתמחה בנושאים חברתיים ואמנותיים, וכן בייזום והפקה של תוכן עצמאי. סרטיה של יעל הוצגו בפסטיבלים וזכו בפרסים בארץ ובעולם.
בעבר עבדה כמנהלת הפקה בכירה בחברת Walking The Dog בבריסל, בין השאר בסרט Where Is Anne Frank מאת ארי פולמן, בסדרת הטלוויזיה Royals Next Door, ובסרט The Magnificent Life of Marcel Pagnol מאת סילבן שומה (Les Triplettes de Belleville, The Illusionist).
בנוסף ליצירת סרטים וסדרות, יעל מנהלת ומפיקה יוזמות ושיתופי פעולה בינלאומיים בתחום האנימציה, ביניהם אנימרקט של קרן קופרו – שוק הקופרודוקציות לאנימציה הראשון בישראל; פסטיבל אסיף לאנימציה ישראלית, חלק מפסטיבל אנימיקס הבינלאומי; חממות ליצירת סרטי שירה וספוקן וורד כגון שירה בתנועה עם פואטרי סלאם ישראל, ו-Moving Words עם ארגון Arts By The People; ורבים נוספים.
בוגרת בהצטיינות של המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב ירושלים לשנת תשע"ג, ומצטיינת המחלקה להיסטוריה ותיאוריה לשנת תשע"ב.
יעל עצמוני אמנית וקדרית, מרצה בכירה וראש תחום החומר במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. עצמוני בוגרת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה בהצטיינות וזוכת פרס מוד פרידלנד למצוינות בקרמיקה.
על ידי שימוש במגוון מדיומאלי רחב (פיסול, רישום, וידאו ואינסטליישן) עוסקת עצמוני בקשר בין סמל למקום ובנושאים של זיכרון וחומר. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בחללים שונים בארץ ובעולם. ביניהם תערוכות יחיד בגלריה פריסקופ, בית בנימיני ובית האמנים בתל אביב, מוזיאון הקרמיקה ברלין - Keramik Museum Berlin , גלריה ואן פאנג בייג'ינג - Wan Fung Gallery, וגלריה לאמנות הקרמיקה בסידני - Ceramic Art and Perception Gallery.
עצמוני השתתפה בסימפוזיונים ותוכניות שהות אמן בין-לאומיים. ביניהם סימפוזיון הקרמיקה ביכניה צ'כיה, אמנית אורחת באקדמיה ע''ש ריטפלד אמסטרדם, אמנית אורחת בבורג אקדמי הללה גרמניה. בנוסף, עצמוני משתתפת בוועדות שיפוט פרסי אות העיצוב מטעם משרד התרבות והספורט.
אחד הפרויקטים הבולטים של יעל עצמוני הוא 'שרטוטי שכחה' (Tracing Oblivion) שהוצג בארץ ובאירופה. הפרויקט מתבסס על מחקר מקיף של עדויות ושרטוטי מפות של מחנה המוות סוביבור בפולין. 'שבילי יער' (Forest Path) הינו פרויקט נוסף של יעל עצמוני בו הציבה גופים במימי בריכת הקשתות רמלה במקביל לעבודת וידיאו אותה הציגה בגלריה בבית בנימיני.
ד׳׳ר חגית קיסר חוקרת ויוצרת תרבות חזותית ודיגיטלית, מתעניינת בקהילות קוד פתוח, טכנולוגיות השתתפותיות ומדע אזרחי-קהילתי, כותבת על הפוליטיקה של המרחב האווירי ועל ׳מבט העל האזרחי׳ בעידן הרחפנים. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, וסיימה בהצטיינות לימודים לתואר שני במחלקה לאנתרופולוגיה חזותית באוניברסיטת מנצ'סטר. מחקרה לדוקוטרט (במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בחן את הפוטנציאל הפוליטי של פרקטיקות מיפוי השתתפותיות וצילום אוויר עצמאי בישראל/פלסטין. כיום, חגית חוקרת את הפוליטיקה של דיגיטציה ונתוני עתק (ביג דטה) בעיצוב מחדש של מרחב וזיכרון עירוני במסגרת מלגת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (לשנת 2022-23), ומלמדת על דטה פמיניסטי ואזרחי בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. מחקריה התפרסמו בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים ועבודות חזותיות שצמחו ממחקריה הוצגו בפסטיבלים, ביניהם, Print Screen, London Festival of Architecture, ו׳מקודשת׳, ובתערוכות אמנות ב׳ארטפורט׳, ׳זוכרות׳, (The Open Eye Gallery (Liverpool.
יוסף קריספל הוא אמן, צייר וראש המחלקה לאמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. מרצה בכיר במחלקה לאמנות (משנת 2006). בעל תואר ראשון (.B.F.A) ושני (.M.F.A) מטעם בצלאל. ביצירתו מעלה קריספל שאלות על הגדרתו ועל עצם מיקומו של הציור ביחס למשטח המצויר והוא מציע לראות בו מסכה, מסך, קליפה או ציפוי. הציג תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, בין היתר: במוזיאון תל אביב לאמנות, בפלאצו ריקארדו מדיצ'י בפירנצה, במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ובמוזיאון חיפה לאמנות. זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס רפפורט לאמן צעיר (2008), פרס שר התרבות (2012) ופרס האמן הצעיר (2006). ציוריו מצויים באוספים רבים, בין השאר באוספים של מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל בירושלים, בכנסת ובאוספים פרטיים בארץ ומחוץ לישראל. הוא חי ועובד בירושלים.
הצבה אחורית, 2018, צבעי ספריי על מתכת ומראה, צילום: לנה גומון
אליסה רוזנברג היא אדריכלית נוף ופרופסור חבר בתכנית תואר שני בעיצוב אורבני ופרופסור חבר (אמריטה) באוניברסיטת וירג'יניה, שם לימדה בין השנים 1989-2007 וכיהנה כראש המחלקה לאדריכלות נוף. אליסה מכהנת כראש התכנית לתואר ראשון באדריכלות נוף בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בארץ לימדה בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. היא חוקרת את הנוף כפרקטיקה תרבותית ומודל לעירוניות, ומשלבת בין התחומים של אורבניזם, אקולוגיה ועיצוב נוף. פרופ' רוזנברג מעבירה קורסי סטודיו וקורסים בנופים אורבניים, ונופים פוסט-תעשייתיים בתואר הראשון ובתואר השני. המחקר שלה מקשר בין אדריכלות נוף עכשווית ועיצוב אורבני, עם דגש על נופי תרבות, נופים פוסט-תעשייתיים, תשתיות ירוקות וניידות. בתקופה האחרונה התמקדו פרסומיה בנופים ישראלים כגון הטיילת של תל אביב, ובקיבוץ כמעבדה ל-”מודרניזם הנופי" הישראלי.
רותם רוף היא ראש המשרד לקשרים אקדמיים בינלאומיים ומרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית. בנוסף, רותם מנהלת שותפה בעמותת ארטיס ולה ניסיון עבודה עשיר באוצרות, הפקת תערוכות, כנסים ואירועי תרבות במוזיאונים ובמוסדות תרבות בארץ ובעולם כולל: המוזיאון לאמנות מוזיאון מודרנית (MoMA), ניו יורק, מוזיאון חיפה לאמנות ועוד. רותם היא המייסדת והמנהלת השותפה של רשת המחקר הבינלאומית REACTIK שעוסקת במחקר הדיפלומטיה ומדיניות התרבות של האיחוד האירופי. בתמיכת JEAN MONNET NETWORKS ERASMUS +1.
רוף בוגרת תואר ראשון ושני בתולדות האמנות בהאנטר קולג', ניו יורק. היא כיהנה במועצה הבינלאומית של סדרת הטלוויזיה הידועה לאמנות Art21, שימשה כשופטת בפרס לנדאו וכיום מכהנת בוועדות האמנות של מפעל הפיס וחברה בועדות המייעצות של חשיפה בינלאומית למחול ושל פסטיבל דוקאביב.
Mitra Abbaspour is Haskell Curator of Modern and Contemporary Art at Princeton University Art Museum and a member of the University faculty. Prior to Princeton, she served as an Associate Curator in the Department of Photography at The Museum of Modern Art and an Assistant Curator at the California Museum of Photography, in addition to having served as a guest curator for a number of exhibitions at various institutions.
At Princeton, she has curated or co-curated at the Museum include Helen Frankenthaler Prints: Seven Types of Ambiguity (2019), Frank Stella Unbound: Literature and Printmaking (2018), Making History Visible: Of American Myths and National Heroes (2017).
At MoMA, she led the curatorial branch of an interdisciplinary research initiative that resulted in the print and digital publications Object : Photo: Modern Photographs 1909-1945. She has authored numerous essays on contemporary artists in this field, most recently contributing to monographs of Reza Aramesh, Lalla Essaydi, Dor Guez, Hassan Hajjaj, and Shirin Neshat and has also taught courses both in her specialization, the modern and contemporary Middle East and, general area specializations—Islamic art, modern art, and the history of photography—at The Cooper Union, Hunter College, and Brooklyn College.
לאה אביטל ילידת 1974, היא בוגרת תכנית לימודי ההמשך באמנויות של בצלאל (2005) ובוגרת בהצטיינות של התואר הראשון במחלקה לאמנות של בצלאל (2002). משנת 2006 ועד היום אביטל מלמדת פיסול במחלקה לאמנות בבצלאל. בעבודתה, במדיום הפיסול והווייתו בחלל, עולה הפוטנציאל הטרגי והפלאי שמתקיים ביחסים המתעתעים בין גוף ומרחב ובין חומר לרוח. אביטל הציגה תערוכות יחיד רבות: בסדנאות האמנים תל אביב, במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד במסגרת הפרס ע"ש עודד מסר לאמן צעיר, בגלריה נגא לאמנות עכשווית ובמוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב. כמו כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות, בין היתר: בביתן הלנה רובינשטיין, במוזיאון תל אביב, במוזיאון הרצליה, במוזיאון חיפה לאמנות, במוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה ובמוזיאון ג'ורג קולבה בברלין. הפרסים והמלגות בהם זכתה אביטל כוללים את פרס אמן צעיר של משרד התרבות המדע והספורט (בשנת 2004 ובשנת 2009), מלגת הצטיינות של קרן ריץ' במסגרת לימודי תואר שני (2005), פרס עודד מסר לאמן צעיר (2006) ומלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל (2002-2006), מלגת נסיעה למחוז גאנסו בסין, מרכז תרבות סין-ישראל (2019).
מעצבת, בוגרת בצלאל וה Royal college of art
,Designer-Makerיוצרת תחת מותג עצמאי, שבבסיסו עקרונות עיצוב וייצור לוקלים של מוצרים ארוכי חיים. מנהלת את קואופרטיב העיצוב הירושלמי ,סטודיו ובית לתריסר יוצרים מתחומים שונים, הפועל לקידום יוזמות ופרויקטים בתחום העיצוב בעיר. מלמדת במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ושתי בנותיה.
איתי אהלי הוא מעצב מוצר בעל תואר ראשון מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בHIT, ותואר שני ב-Contextual Design באקדמיה לעיצוב באיינדהובן, הולנד.
אהלי, עוסק במגוון רחב של פרויקטים: מסחריים, ניסיוניים וקונספטואלים, בעיצוב מוצר, תערוכות וחלל.
בעבודותו הוא בוחן אפשרויות שונות ליצירת שפה עיצובית חדשה ומתמקד ביצירת תהליכים ומתודות בעיצוב.
אהלי זכה במספר פרסים, בינהם פרס העיצוב של משרד התרבות 2015, והפרס היוקרתי של Frame&Moooi לשנת 2013.
הוא מלמד במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון, ובתוכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, מרצה, מעביר סדנאות ומציג את עבודותיו בתערוכות שונות בארץ וברחבי העולם.
מומחית עיצוב בתכנית "הזירה" - תכנית ארצית המקימה ומלווה צוותי חדשנות ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים . בעבר מומחית עיצוב בצוות החדשנות בעיריית תל אביב-יפו. מרצה בכירה בתכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול ניהול עיצוב. בעלת תואר ראשון בעצוב תעשייתי מ-Rhode Island School of Design ובוגרת המסלול לניהול עיצוב בתכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.
במאי, אנימטור , צייר סטוריבורד , מאייר ומעצב גרפי עצמאי
מרצה להפקה במסלול תלת ממד במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל
גסטון צבי איצקוביץ, נולד ב- 1974 בבואנוס איירס והיגר לישראל ב 1980.
דרך צילום ווידאו, עבודתיו עוסקות בנוף הישראלי-פלסטיני ובאינטראקציה בין אדם לנוף בקונטקסט חברתי-פוליטי.
איצקוביץ סיים בהצטיינות לימודי צילום בבית הספר לצילום מוסררה (2000), ולימודי המשך באמנויות בבצלאל (2009).
הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, בין היתר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2018), במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב (2016); גלריה חזי כהן (2015); מוזיאון תל אביב לאמנות (2011); מוזיאון MACRO רומא (2013); מוזיאון ישראל ירושלים (2013); ועוד.
איצקוביץ זכה במענק לאמנות עכשווית ע״ש לורן ומיטשל פרסר (2018), פרס ע״ש ג'רארד לוי לצלם צעיר מטעם מוזיאון ישראל (2008), ובפרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות הישראלי (2010).
ב2018 השתתף איצקוביץ בתכנית שהות אמן בCite International des Arts בפריז, במסגרתה הציג תערוכת יחיד. איצקוביץ מרצה לצילום במחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, סמינר הקיבוצים ובבית ספר מעלה לקולנוע.
מרצה בכירה בתוכנית לתואר שני בניהול עיצוב וחדשנות בבצלאל המלמדת יזמות ואסטרטגיה עסקית וראש התוכנית לשעבר (2012-2017). מתמחה בניהול תהליכי שינוי וחדשנות במערכת הבריאות.
מיכל היא מנהיגה מנוסה, יזמית ומחנכת בתחומי הקיימות, הטכנולוגיה, היזמות, ניהול השינויים ותהליכי חשיבה שיטתיים פורצי דרך. יש לה ניסיון מוכח ומגוון בתכנון והקמה של עסקים חדשים ועצמאיים ובביצוע שינויים בתוך ארגונים קיימים. למיכל הבנה רחבה של תהליכים סביבתיים וחברתיים ברחבי העולם וההזדמנויות והצרכים החדשים של המציאות העסקית המודרנית.
לפני שהצטרפה לעולם האקדמי, שימשה מיכל כסמנכ"ל תפעול, והייתה חברה בצוות המייסד, בצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ. בהמשך ניהלה את פרויקט "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה לכלכלה וחברה בעולם גלובלי" ושימשה כסמנכ"ל בחממה טכנולוגית- JVP Studio. בנוסף, מיכל היא מנטורית עבור חברות סטארט-אפ רבות, ומשמשת כיועצת לחממות ואקסלרטורים.
מיכל היא בוגרת סוציולוגיה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בתכנון עירוני ואזורי מהטכניון בחיפה. בוגרת תוכנית המנהלים של הטכניון ותוכנית העמיתים של השל.
רננה אלדור (ילידת 1988 ירושלים) היא אמנית רב תחומית, במאית וידאו ואנימציה. בוגרת בהצטיינות של המחלקה לאמנויות המסך ותואר שני באמנויות בבצלאל. אלדור מרצה בשלוחה החרדית במחלקה לאמנות, מלמדת עריכת וידאו, בימוי, סטופ-מושן וכלים דיגיטליים. בעבודותיה אלדור מתזמרת אובייקטים, מקומות ופעולות אנושיות, אנליטיות ופנטסטיות. היא עוסקת באפרטוס הקולנועי, במנגנון הפנימי של מערכות, מבנים וסדרים ומתווה תהליכי פירוק ובנייה מתמשכים, באמצעותם היא מתבוננת על ארכיטקטורה של זמן ומרחב. אלדור היא הזוכה לשנת 2021 בפרס מירון סימה לאמנות חזותית ובפרס אמנית צעירה של משרד התרבות. בנוסף אלדור זכתה בפרסים ומלגות הצטיינות מטעם האקדמיה בצלאל, קרן רוטשילד, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הקרן ליוצרים עצמאיים של משרד התרבות ועוד. אלדור הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות, והשתתפה בתוכניות רזדנסי ובפסטיבלים בארץ ובחו״ל. מבין המקומות בהם הציגה: בית האמנים בירושלים, היכל התרבות תל אביב, סדנאות האמנים בירושלים, גלריה ארסנל פוזנן, גלריה טדי, מרכז מעמותה, המרכז הלאומי לאמנות בטוקיו ועוד.
גלריית תמונות
רננה אלדור, ספריה, וידאו 12:50 דקות, 2021
ארז אלה נולד בירושלים ולמד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב וב- Delft TU בהולנד.
ארז ייסד את HQ ארכיטקטים ב -2008 בתל ,אביב לאחר שבמשך שנים היווה חלק משמעותי בשניים ממשרדי האדריכלות הבולטים בעולם. הוא שימש כשותף זוטר ב - OMA P.C ברוטרדם, וכמנהל-שותף ב -REX ניו , יורק.
בתל אביב, מוביל ארז את HQ ארכיטקטים עם מעל 35 אדריכלים המבצעים פרויקטים שונים בישראל ובעולם.
למשרד פורטפוליו נרחב ומגוון הכולל פרויקטים ציבוריים, מבנים בתחום התרבות והחינוך, וכמו כן משרדים, בתי- מלון ומסחר. כמו כן למשרד מחלקת תכנון אורבני.
בזכות היכולת לאתגר מוסכמות ולחשוב מחוץ לקופסא, המשרד ההי חלק משיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי עבור אתגר NASA ליישוב מאדים "Mars on Habitat ."
מעורבותו של ארז אלה בתחומו נפרסת הרבה מעבר לעולם העיצוב האדריכלי . הוא היה אוצר שותף של הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות ונציה 2012 , והיה עורך שותף של ספר האדריכלות ” נושאת מטוסים - רעיונות אמריקאיים ואדריכלות ישראלית אחרי 1973" (2012, cantz Hajte .)
ב 2011 ייסד ארז את יחידת המחקר ” תכנון מנגנוני “ אותה הוביל בבית הספר לאדריכלות בבצלאל. כיום הוא ממשיך להוביל ולהנחות את פרויקטי הגמר של סטודנטים בשנה חמישית.
בנוסף, הוא מכהן כחבר הוועד המנהל של עונת התרבות בירושלים מאז 2012
מאייר ומעצב גרפי. בוגר בהצטיינות של המחלקה לתקשורת חזותית ותואר ראשון בקרימינולוגיה ומשאבי אנוש באוניברסיטת בר-אילן. אלוא מאייר לעיתונות, ספרי ילדים, נובלות גרפיות וכמו”כ עוסק במיתוג מאויר. עבודותיו זיכו אותו ב’פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים’, פרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בתחומי העיצוב, מדליות כסף מ’איגוד המאיירים האמריקאי’, ‘אות העיצוב הישראלי’ ועוד. הציג עבודות במגוון תערוכות בארץ ובחו”ל, בין היתר במוזיאון ישראל, ירושלים (2017), מוזיאון העיצוב, חולון (2019), מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (2016), ‘שבוע האיור תל אביב’ (2015) ועוד.
גלריית תמונות
ד"ר ליאור אלפרוביץ הוא מרצה להיסטוריה של אירופה ושל העם היהודי במאה העשרים המתמחה בתולדות השואה והנצחתה בישראל וכן באופני הביטוי החזותי של השואה, בהגות יהודית בשואה ולאחריה ובפסיקה הלכתית ושמירת מצוות בשואה. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל ויחסים בינלאומיים. הוא מחזיק בשני תוארי "מוסמך" – האחד מן החוג להיסטוריה והשני מן החוג למחשבת ישראל. את עבודת הדוקטור חיבר במסגרת לימודיו בחוג להיסטוריה, ונושאה יחסי ישראל והרפובליקה הפדרלית הגרמנית והשפעתם על עיצוב הנצחת השואה בישראל בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה. את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה במרכז סטרוכליץ לחקר השואה באוניברסיטת חיפה.
ד"ר אלפרוביץ' משמש כראש המרכז לחקר הביטוי החזותי של השואה בבצלאל, ומלמד במחלקה לתרבות חזותית וחומרית.
איתמר אלקלעי הוא קולנוען - תסריטאי, במאי, מפיק ועורך. זוכה הפרס הגדול של פסטיבל דוקאביב 2022 על סרטו "המצלמה של דוקטור מוריס" (במשותף עם מיטל צביאלי). בוגר המחלקה לקולנוע במדרשה לאומנות. יצר סרטים תיעודיים, סדרות תיעודיות וסרטים עלילתיים. המוקרנים בפסטיבלים בארץ, בעולם ותחנות טלוויזיה בעולם (Sundance Channel, Arte, rbb). בין היתר זוכה פרס התסריט הטוב ביותר בחממה הבינלאומית לקולנוע בירושלים, פרס הצילום פסטיבל הקולנוע בירושלים, ציון לשבח בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה, פרס הסרט הטוב בפסטיבל הקולנוע של הים האיגאי, פרס הבמאי המבטיח בפורום היוצרים הדוקומנטרי ופרס השופטים במעבדת הקולנוע TLV LAB. השתתף בתכניות התפנות והמעבדות Berlin 24/7, Nipkow ברלין, Torino Film Lab. קיבל מענקי פיתוח תסריט באורך מלא של קרן הקולנוע הישראלית וקרן הקולנוע של ברלין-ברדנבורג לשלושה פרויקטים. איתמר מלווה פרויקטים בשלבי עשייה שונים במסגרת החממה לקולנוע לנשים של הקרן החדשה לקולנוע ובמסגרת קרן Copro. בנוסף הוא עורך טריילרים לסרטים לגיוס מימון וקהל. עבד במסגרת מחלקות הפרומו של YES, HOT וקשת. אחרי נדודים בין תל אביב – ברלין ונו-יורק. מתגורר היום בפרדס חנה עם בן זוגו גיא.
גלריית תמונות
איתמר אלקלעי, מתוך ׳המצלמה של דוקטור מוריס׳, 2022
מעצב קרמיקה וחוקר מדעי המחשב. שרן חוקר ומפתח שימושים רובוטיים לעיצוב וייצור קרמי במסגרת דוקטורט במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בנוסף מפתח כלי בינה מלאכותית ללימוד וסינתוז של סגנון אישי בעבודה אמנותית. מרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל. בוגר תואר שני MFA בקרמיקה מ־ Cranbrook Academy of Art בארצות הברית. ממקימי חברת עיצוב התאורה Lightexture . עבודותיו הוצגו בתערוכות בארה״ב וישראל, ונמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים.
זאב אנגלמאיר הוא אמן, מאייר, צייר קומיקס, פרפורמר, אקטיביסט, ומרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
מפרסם לאורך השנים בעיתונות הארצית והאלטרנטיבית. יצר ספרים מאוירים, חוברות קומיקס עצמאיות ופרויקטים ופתיחים באנימציה. הציג בתערוכות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, הציג תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון בית העיר בת"א, שנבחרה ל"תערוכת השנה 2016". ספר רטרוספקטיבי של איוריו ועבודותיו יצא לאור בהוצאת "עם עובד", ובשנת 2016 יצא לאור הספר "מסע לוולגריה", המכנס את יצירתו האלטרנטיבית. זכה בפרסים רבים והשתתף בפרויקטים עם אמנים בינלאומיים, וכן עם מעצבי אפנה שיצרו עבודות בהשראת יצירותיו. יזם שתופי פעולה עם שחקנים, אנשי קולנוע ומוסיקאים. שימש כשופט בתחרויות עיצוב ושימש כחבר בוועדת הכרה מטעם משרד התרבות והספורט, מוזיאונים ואמנות פלסטית.
מרבה להופיע בדמותה של "שושקה", דמות קומיקס שצייר, ובאמצעותה יוצר מופעים ופעולות אקטיביסטיות לקידום הדברות וסובלנות. דמותה של שושקה קיבלה הכרה ופירסום, נכתבו אודותיה מאמרים בעיתונות ובכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם.
בשנת 2019 זכה אנגלמאיר באות "האיש ההולך" מעיריית תל אביב על פעילותו האקטיביסטית כנגד מודעות הסתה וגזענות ונכנס לרשימת "100 המשפיעים של ישראל" לשנת 2019 של "דר מרקר".
אדריכלית, מרצה, בעלת פרקטיקה מגוונת בתחומי האדריכלות והעיצוב העירוני.
נעה מרצה למעלה מעשור במחלקה לארכיטקטורה ומשמשת כרכזת אקדמית וכמרצה בתכנית התואר השני בעיצוב אורבני. היתה אחראית בין היתר על קידום תכנית "טמפוס", תכנית אירופאית לקידום ההשכלה הגבוהה.
נעה הינה בעלת תואר שני באדריכלות מבית הספר " de la ville et des territoires" בפריז, צרפת. נסיונה המקצועי בינלאומי וכולל מספר שנות עבודה בפריז ובניו יורק על פרויקטים בקני מידה שונים, החל מיחידת מגורים ניידת MDU – Mobile Dwelling Unit אשר הוצגה במוזיאון הויטני בניו יורק, ועד פיתוח מרחב ציבורי גדול בעיר רן בצרפת. עם שובה לארץ עסקה במספר פרויקטי התחדשות עירונית לדוגמא מרכז העיר נתניה, וליווי של תכנית המתאר לצפון מערב תל אביב.
מאז 2010 נעה הינה בעלת פרקטיקה עצמאית ומשמשת כיועצת עבור לשכת התכנון בירושלים, במסגרת זו מלווה פרויקטים עירוניים משמעותיים כגון פרויקט הכניסה לעיר ירושלים.
פרופ' ד"ר אדריכל צבי אפרת, שותף במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים, לשעבר ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (2002-2010). תואר מקצועי באדריכלות מ- Pratt Institute, תואר שני בלימודי קולנוע מ NYU. דוקטור (Ph.D) בהיסטוריה ותאוריה של האדריכלות מ- Princeton University. מרצה ברחבי העולם. פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת ובספרים שונים ואצר תערוכות רבות בארץ ובאירופה. ספרו הפרויקט הישראלי: בניה ואדריכלות 1948-1973 (מוזיאון תל-אביב לאמנות) התפרסם ב- 2004 . ספרו The Object of Zionism, The Architecture of Israel פורסם ב-2018 (Spector Books, Leipzig). בין הפרויקטים המרכזיים של משרד אפרת-קובלסקי: התחדשות והרחבת מוזיאון ישראל; קמפוס אמנויות הבמה (בתי הספר סם שפיגל, ניסן נתיב ותיאטרון חזותי), ירושלים; מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית; מוזיאון השואה, סלוניקי; בית בן גוריון, תל אביב; בית ספר "חביב", ראשון לציון.
גלריית תמונות
צילום: תומר אפלבאום
מרצה בכיר במחלקה לתרבות חזותית וחומרית; קיבל תואר שני באקדמיה לאמנויות בפטרבורג, רוסיה, ותואר שלישי באוניברסיטה העברית. תחום המחקר כולל אמנות מודרנית ועכשווית, אמנות האוונגרד ברוסיה ובמערב, תנ"ך במודרניזם; סוגיות אוטופיה ודיסטופיה באמנות מודרנית. פירסומים נבחרים:
- Kandinsky’s Quest: A Study in the Artist’s Personal Symbolism 1866-1907. New York: Peter Lang Publishing, 2006.
- "Kandinsky the Spiritual Wanderer", in Kandinskij, The Wandering Knight: On His Journey Towards Abstraction, Università Ca' Foscari Venezia; Mudec, Museo delle Culture, Milan, 2017.
- "Kazimir Malevich: Experiments in Suprematist Poetry", Toronto Slavic Quarterly (University of Toronto), no. 47 (Winter 2014), pp. 323-344
- "The Pictorial Trans-rationalism of Kazimir Malevich". Aurora: The Journal of the History of Art (DePaul University, Chicago), vol. VIII. (2007), pp. 38-83.
דידי ארז הוא זמר-יוצר, מלחין לקולנוע, מחול, תיאטרון, דוקו, אנימציה וסדרות טלוויזיה. זוכה פרס אופיר 2018 ומועמד לפרס האקדמיה לטלוויזיה 2017 זוכה מלגת מוזיקאים מטעם קרן התרבות "אמריקה ישראל". ממקימי להקת "ג'ירפות" וחבר בלהקה כעשור. כזמר הוציא שני אלבומים, “כל מבט" ו"ברלין", בהם כתב והלחין את השירים, על יצירות אלה היה מועמד לפרס עמ"י ופרס אקו״ם. הלחין מעל 100 עבודות מחול שהשתתפו בפסטיבלים בינ״ל. עורך ומגיש תוכנית רדיו שבועית העוסקת בפסי-קול, בתוכנית מנתח פסקולים של סרטים וסדרות. שיתף פעולה עם יוצרים שונים בתערוכות רב תחומיות במוזיאונים, בהלחנה ועריכת פסקול, מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון תל אביב, חולון פתח תקווה ועוד. מרצה במסלולים אקדמיים שונים בנושאי מוזיקה לקולנוע, תקשורת חזותית ומחול. בעל תואר ראשון ותואר שני במשפטים בהצטיינות.