נעמי פוקס רוזט מציגה את האחד, ספר אינטראקטיבי על חוויות הדייטים שלה, שבו לצד סיפורים אישיים, פואטיים ולעיתים הומוריסטיים, נפרש מרחב אינפוגרפי, משעשע ומרתק, הממפה מאפיינים שונים של הדייטים המתוארים בהם. 

נתונים וכלי ניתוח דאטה הופכים בפרויקט למכשירי storytelling מפתיעים, ממסגרים את האינטימי בתוך מסגרת מעין מדעית, חושפים מגמות, תהליכים והעדפות אישיות, ומעלים שאלות על הכמיהה האנושית לאהבה, והצורך האנושי לא פחות לארגון ושליטה. 

האחד הוא סיפור על המעבר הסיזיפי מבחור אחד לשני. ספירת המלאי של הבחורים מצטרפת לכדי נבירה בזיכרון, דלייה של פרטים ונתונים, אפילו השוליים ביותר. פרטים הקשורים בבחור, במפגש עצמו, ברגשות ובמחשבות על המניירות של טקס החיפוש ועל העדפות אישיות. את הנתונים האלה נעמי מקטלגת וממיינת. שוזרת מילים עם גרפים, תמונות וצורות עם מחשבות. מנסה להבין דרכם מגמות ולפענח העדפות והנחות מוקדמות.

המחקר התאורטי שמלווה את הפרויקט עוסק במונח ״ציפיות״ (expectations) בהקשר הרומנטי, כשהשאלה העיקרית היא - מהן ההשלכות של ציפיות רומנטיות על החיפוש אחר בן זוג, כמו גם על הקשר הרומנטי?

כל מפגש ראשון עם בחור מגלם בתוכו את הפוטנציאל שאולי הוא יהיה ״האחד״. מתוך כך, בין אם נרצה או לא, המפגש הזה מנקז לתוכו ציפיות של המחפשת: ציפיות לגבי הפגישה - שתהיה מוצלחת, מהנה, תוביל למפגשים נוספים; וציפיות בנוגע לבחור עצמו - לאישיות שלו, להתאמה שלו. העניין בציפיות נעוץ בכך שהן מקדימות את הפגישה, מכינות את הקרקע, וטומנות בחובן את הפוטנציאל להצלחה ולאכזבה בו זמנית.

המחקר עסוק בשני אפיקים מרכזיים: הראשון עיקרו מציאת קווים מאפיינים לאותה ציפייה רומנטית, מתוך רצון להבין מהי ומהן ההשלכות שלה. השני מתמקד בציפיות הרומנטיות שנוצרות בעקבות חשיפה גוברת למדיה, בייחוד צפייה בסרטים רומנטיים ובסדרות טלוויזיה. מתוך שני אפיקים אלה עולה ניסיון להבין האם ואיך העולם התרבותי שלנו מייצר ציפיות רומנטיות, ומה קורה לאותן ציפיות כאשר הן פוגשות את המציאות.

איך אפשר לסכום ולכמת רגשות, מחשבות וחוויות? האם ניתן בכלל לארוז אותם בגרפים מסודרים ומדויקים? והאם נתונים יכולים לספר סיפור שלם, משעשע, צובט לב? האם ביכולתם לעורר רגש ואמפתיה? "האחד" בוחן את האפשרות של טווית סיפור אינטימי דרך נתונים, במקביל לסיפור נרטיבי. הספר מציע קריאה רב-שכבתית ולא לינארית בארכיון הדייטים של נעמי. תוך הזמנה לדילוג בין סיפורים קצרים לבין הדאטה שמאחוריהם, הוא מזמין את הקוראים לשוטט ולנבור בחוויות, במחשבות ובתחושות סביב החיפוש אחר בן זוג.