״אנשים הם כמו ציפורים. כל אחד יש לו השיר שלו - ואלוהים מבין את כולם... אבל כל אחד מבין רק חלק אחד של אלוהים…  אבל חשוב לדעת, לכל אחד - מה השיר שלו ולנסות להבין קצת את השיר של האחרים״ - ז׳קלין כהנוב.
הספר ״הארת שוליים״ מציע פרשנות מאוירת למעשייה מספרות החוכמה הערבית העתיקה שתורגמה על־ידי שחר ליבנה מערבית לעברית. סיפור המעשה, פרי־עטו של החכם העיראקי הקדמון אל־ג׳אחז (776-868/9), שוטח את צוואתו של קבצן־קמצן רב־מעללים לבנו בשכבו על ערש דווי, והמפגש הבלתי־צפוי בין סגנון כתיבה קלאסי ׳גנדרני׳ עם ׳עולם של מטה׳, מייצר מערכת ניגודים עסיסית, מחכימה ומצחיקה.

הבחירות העיצוביות בספר שואפות בראש ובראשונה להצטרף אל מחבר היצירה, שביקש לבטל את ההיררכיה בין מה שנתפס כגבוה ונמוך, על שום שראה בברואים כולם חלק מנס הבריאה האלוהי.

פרט לכך, שאבה שחר ליבנה השראה מכתבי יד מוארים עתיקים בערבית, השייכים לסוגה מיוחדת במינה של הספרות האסלאמית הקלאסית העוסקת ב״נסי הבריאה״. יסודותיה של סוגה זו הונחו במאות הראשונות לאסלאם ולבשו צורה גרפית מאוחר אח״כ, למן המאה ה־12. מלומדים שטיילו בעולם בחיפוש אחר ידע חדש בהשראת הקוראן, החלו לאגוד הערות וחיבורים רבים אשר לוקטו על ידם לכדי יצירות עבות כרס שהוקדשו לתיאור העולם בכל האמור ביצורים מופלאים, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה ועוד. המפגש בין התוכן הטקסטואלי הייחודי הנ״ל עם העושר הצורני פרי־עמלם של מאיירים מאוחרים - הותיר לעולם כתבי יד מוארים יפהפיים אגב המוזר והפלאי ביצירה האלוהית.

מטרת הספר להזמין קוראי עברית להתוודע לפיסה מיופייה, עושרה ותחכומה של הספרות הערבית הקלאסית, בצל אקלים גזעני שמבקש לרדד את התרבות הערבית בכוונת מכוון.

שחר ביקשה לחקור את המושג ״תרגום״. בשלב ראשון, התחקתה אחר התבטאויות מעולם הספרות הישראלית. בתוך כך, נתקלה שלא־במתכוון בהתבטאויות נוספות מעולם הפילוסופיה והפסיכולוגיה. בשלב שני, ניסתה לדלות התייחסויות נוספות מעולם העיצוב. פרט לכך, העסיקו את שחר במיוחד המושגים ״שוליים״, ״קולוניאליזם״, ״אוריינטליזם״, ״ציונות״, ״כיבוש״, ״פוסט-קולוניאליזם״, ״פוליטיקת-זהויות״ ו״רב-תרבותיות״, משום שיש לכל אחד מהם חשיבות מכרעת בעיצוב השיח העכשווי בתרבות - בנוגע לסוגיות של נישול וניכוס תרבותי וחומרי . 

בעוד שהספרות הישראלית קושרת את מעשה התרגום עם פעולות כמו חיבור, תיווך, חקירה, בחירה, פשרה, אהבת־המילה ופרשנות - עולם העיצוב קושר לו הפשטה, צמצום ושוב פעם, פרשנות. מבין המובאות משדה הספרות, שתיים שמשו את שחר במיוחד: התבטאותו של מרדכי עובדיהו, סופר ומזכירו של המשורר חיים נחמן ביאליק: ״אין לך בעולם דבר העשוי לקרב ולמזג את תרבות הרוח האנושית לחטיבה אוניברסלית אחת כמעשה התרגום המעולה. שכן הלשון והתרבות הן הפתח הנאמן לנפש האומות בעולם, הן פתחו של עולם״. וכן, התבטאותה של זהר אלמקייס, סופרת: ״תרגום הוא מקצוע אידיאלי בשביל לאהוב את המילה ולהפוך אותה למעשה בעולם״.

הפרויקט מורכב משני מהלכים עיקריים:

1. תרגום ערבי־עברי, ביאור ועריכה של מעשייה אחת פרי־עטו של החכם העראקי הקדמון אל־ג׳אחט׳ (868/9-766), מייסד ענף ההתעניינות בטיפוסי־שוליים בספרות הערבית הקלאסית של ימה״ב.

2. איור המעשייה ועיצוב פורמט הקריאה שלה.

יצויין, כי להבדיל מאנשי רוח בני התקופה אשר החמיאו לגיבוריהם הספרותיים במעלות תרומיות, ביקש אל־ג׳אחט׳ להעמיד במרכז יצירותיו דמויות מקרב טיפוסי־השוליים (מגמה שהבשילה במערב אך בסוף האלף הקודם). הנה כי כן, בעת שמקביליו בשדה הכתיבה השתמשו בלשון נקייה - הוא קילל; ובעת שפשתה אופנת כתיבה בשבח סוסים ערביים גזעיים וגמלים אציליים - העמיד הנ״ל חיבור בשבח הפרידות (הכלאה בין סוס לחמור). הסיבה לכך קשורה בקשר בל־יינתק בסיפור חייו, ואף־על־פי שכאדם בוגר התקבל אצל מעמד האצולה של בית עבאס בבגדד כאיש־רוח, הספרות המוסלמית מתארת אותו כנכדו של רוכב־גמלים כהה־עור.