ארז אלה נולד בירושלים ולמד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב וב- Delft TU בהולנד.
ארז ייסד את HQ ארכיטקטים ב -2008 בתל ,אביב לאחר שבמשך שנים היווה חלק משמעותי בשניים ממשרדי האדריכלות הבולטים בעולם. הוא שימש כשותף זוטר ב -  OMA P.C ברוטרדם, וכמנהל-שותף ב -REX ניו , יורק.

בתל אביב, מוביל ארז את HQ ארכיטקטים עם מעל 35 אדריכלים המבצעים פרויקטים שונים בישראל ובעולם.
למשרד פורטפוליו נרחב ומגוון הכולל פרויקטים ציבוריים, מבנים בתחום התרבות והחינוך, וכמו כן משרדים, בתי- מלון ומסחר. כמו כן למשרד מחלקת תכנון אורבני.
בזכות היכולת לאתגר מוסכמות ולחשוב מחוץ לקופסא, המשרד ההי חלק משיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי עבור אתגר NASA ליישוב מאדים "Mars on Habitat ."

מעורבותו של ארז אלה בתחומו נפרסת הרבה מעבר לעולם העיצוב האדריכלי . הוא היה אוצר שותף של הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות ונציה 2012 , והיה עורך שותף של ספר האדריכלות ” נושאת מטוסים - רעיונות אמריקאיים ואדריכלות ישראלית אחרי 1973" (2012, cantz Hajte .)
ב 2011 ייסד ארז את יחידת המחקר ” תכנון מנגנוני “ אותה הוביל בבית הספר לאדריכלות בבצלאל. כיום הוא ממשיך להוביל ולהנחות את פרויקטי הגמר של סטודנטים בשנה חמישית.
בנוסף, הוא מכהן כחבר הוועד המנהל של עונת התרבות בירושלים מאז 2012

עברית

תמונה

אדריכלית, מרצה, בעלת פרקטיקה מגוונת בתחומי האדריכלות והעיצוב העירוני.

נעה מרצה למעלה מעשור במחלקה לארכיטקטורה ומשמשת כרכזת אקדמית וכמרצה בתכנית התואר השני בעיצוב אורבני. היתה אחראית בין היתר על קידום תכנית "טמפוס", תכנית אירופאית לקידום ההשכלה הגבוהה.

נעה הינה בעלת תואר שני באדריכלות מבית הספר " de la ville et des territoires"  בפריז, צרפת.  נסיונה המקצועי בינלאומי וכולל מספר שנות עבודה בפריז ובניו יורק על פרויקטים בקני מידה שונים, החל מיחידת מגורים ניידת MDU – Mobile Dwelling Unit אשר הוצגה במוזיאון הויטני בניו יורק, ועד פיתוח מרחב ציבורי גדול בעיר רן בצרפת. עם שובה לארץ עסקה במספר פרויקטי התחדשות עירונית לדוגמא מרכז העיר נתניה, וליווי של תכנית המתאר לצפון מערב תל אביב.

מאז 2010 נעה הינה בעלת פרקטיקה עצמאית ומשמשת כיועצת עבור לשכת התכנון בירושלים, במסגרת זו מלווה פרויקטים עירוניים משמעותיים כגון פרויקט הכניסה לעיר ירושלים.

עברית

תמונה

פרופ' ד"ר אדריכל צבי אפרת, שותף במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים, לשעבר ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (2002-2010). תואר מקצועי באדריכלות מ- Pratt Institute, תואר שני בלימודי קולנוע מ NYU. דוקטור (Ph.D) בהיסטוריה ותאוריה של האדריכלות מ- Princeton University. מרצה ברחבי העולם. פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת ובספרים שונים ואצר תערוכות רבות בארץ ובאירופה. ספרו הפרויקט הישראלי: בניה ואדריכלות 1948-1973 (מוזיאון תל-אביב לאמנות) התפרסם ב- 2004 . ספרו The Object of Zionism, The Architecture of Israel פורסם ב-2018 (Spector Books, Leipzig). בין הפרויקטים המרכזיים של משרד אפרת-קובלסקי: התחדשות והרחבת מוזיאון ישראל; קמפוס אמנויות הבמה (בתי הספר סם שפיגל, ניסן נתיב ותיאטרון חזותי), ירושלים; מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית; מוזיאון השואה, סלוניקי; בית בן גוריון, תל אביב; בית ספר "חביב", ראשון לציון.

פרופ' אדריכל מוטי בודק הוא בעליו של משרד בודק אדריכלים הפועל בתל אביב משנת 1990 ועוסק בתכנון מגוון רחב של פרויקטים מורכבים ורחבי היקף, קמפוסים, מרכזי ספורט ואצטדיונים, מבני חינוך ותרבות, בתי חולים, מרחבים עירוניים ומתחמי מגורים, מסופי תחבורה ומרכזי תעסוקה. בודק הוא בוגר בהצטיינות של המחלקה לעיצוב סביבתי בבצלאל, בוגר הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון בחיפה ובעל תואר שני מאוניברסיטת קלארק בארה"ב. הוא שימש כמרצה וכמנחה אורח באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת אריאל, וחבר בקבוצת מחקר של אוניברסיטת ת"א העוסקת במערכות מבניות מבוססות מנגנונים מן הטבע.

בודק עוסק בתכנון והקמה של מבני ציבור ופרויקטים ייחודיים המפגינים חדשנות הנדסית יחד עם פיתוח שפה עיצובית מקורית. מבנים אלה שואבים את השראתם ממערכות שלדיות ומבניות הקיימות בטבע החי והדומם וממערכות שריון והגנה אורגניות המהוות מודל למעטפות קונסטרוקטיביות גמישות, יציבות, וחסכוניות, המספקות בו בעת גם יעילות אקלימית ואנרגטית תוך התייחסות לפרמטרים של קיימות וסביבה ולשיטות תכנון וייצור המשלבות טכניקות בנייה מתועשות, מהירות וזולות.
עבודותיו של מוטי בודק זכו לפרסום רב והן הוצגו בתערוכות בארץ בחו"ל ובהן: תערוכת יחיד בפוטסדאם (2014), הגלריה המחקרית בהיט (2015), הביאנלה לארכיטקטורה בונציה (2016), אוניברסיטת תל אביב (2018), מכון וויצמן ברחובות (2019) והגלריה של סדנאות האמנים בתל אביב (2021). בודק מוזמן בתכיפות להרצות על רעיונותיו ועל המבנים שתוכננו על ידו בכנסים אקדמיים ובפורומים מקצועיים רבים.  

לכתבה על אצטדיון הכדורגל בטבריה

עברית

תמונה

אדריכלית ומתכננת ערים. בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (בהצטיינות), בוגרת תכנית עמיתי עזריאלי ובוגרת תואר שני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות), חוקרת במעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב. מרצה בבצלאל, במחלקה לארכיטקטורה ובתכנית לעיצוב אורבני. מייסדת ועורכת המגזין המקוון 'שפת רחוב' המבקש לחשוף את קולם של קובעי מדיניות, מתכננים, מעצבים, אדריכלים, חוקרים, יוצרים, פעילים חברתיים ואנשי תרבות הפועלים בעיר. אחרי מספר שנים של עבודה במגזר הפרטי במשרדי אדריכלים תוך התמקדות בתכנון עירוני, כיום מירב עובדת במגזר הציבורי במשרד הכלכלה והתעשייה. שם היא עוסקת בהיבטים התכנונים והמרחביים בפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה ובפיתוח מודלים ומחקרים לקידום סביבות תעשייה וייצור.

אדריכלית, בוגרת המחלקה לאדריכלות ב בצלאל (2014).

במהלך הלימודים השתתפה בפרויקט אדריכלות ספונטית בהודו (SABA 2011) , בשיתוף עם  המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת, CEPT , אהמאדבאד , במהלכו תוכננו ונבנו מחומרים מקומיים כיתות לימוד עבור חקלאים וילדי המקום במרחב הכפרי של מדבריית הלוואד.

השתתפה בתכנית חילופי סטודנטים ב FAUP, המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת פורטו, פורטוגל (2012) , שם נחשפה לאדריכלות המרשימה של האדריכליים המקומיים שלוקחת אחריות ומממשת את ההזדמנויות לעיצוב המרחב העירוני מתוך רגישות לחברה ולסביבה.

איילת זכתה  ב״מלגת קרן שניידינגר - לעדוד פרוייקט הגמר״ . הפרויקט,  "מחכים שיבוא אסון....", התמקד בבחינת הפרספקטיבה של ההתחדשות העירונית תוך גיבוש אסטרטגיה אקטואלית להחייאת מפעל הדיור הציבורי בישראל, כאשר מחולל ההתחדשות העיקרי הינו "נקודת שבר".

איילת מרצה ב״אמן״ השלוחה החרדית ובמכינת בצלאל במסגרת היחידה ללימודי חוץ,

עובדת במשרד ״שלמה אהרונסון אדריכלים״ משרד אדריכלות, אדריכלות נוף ותכנון ערים

ושותפה במשרד ״באאב״ לאדריכלות ועיצוב פנים.

עברית

תמונה

פרופסור אדריכל יובל בר החל את לימודי האדריכלות במכון לטכנולוגיה של אילינוי (Illinois Institute of Technology) במסלול B Arch בין השנים 1983-1985. בוגר הטכניון B Arch במסלול ארכיטקטורה ובינוי ערים משנת 1988. את פרויקט הגמר סיים בהצטיינות תחת הנחיתו של ריימונד אברהם (Raimund Abraham) במכון פראט (Pratt Institute) בניו יורק. בעל תואר MSc מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק במסלול ארכיטקטורה (Architecture & Building Design) משנת 1990. החל ללמד במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בשנת 1992, ובשנת 1998 הצטרף כחבר סגל מן המניין. בשנת 2001 מונה למרצה בכיר, ובשנת 2024 קודם לדרגת פרופסור.

לאחר סיום לימודיו, בשנת 1990 עבד במשרדים Paul Segal &associates, Ehenkrantz & Eckstut, Richard Meier בניו יורק, ולאחר מכן בארץ במשרד במשרד רזניק אדריכלים כשותף עמית עד שנת 2004. משנת 2005 הקים משרד עצמאי YBGSNA בשותפות עם גלית שיפמן-נתן ומשנת 2023 בעל סטודיו עצמאי BAER, ארכיטקטורה ובינוי ערים. 

משרד BAER, ארכיטקטורה ובינוי ערים מעורב פרויקטים ציבוריים משמעותיים עבור משרד ראש הממשלה, נשיא המדינה, אוניברסיטאות מובילות בארץ, הרשות לפיתוח ירושלים ועוד גופים ציבוריים. כמו כן המשרד עוסק בשיתופי פעולה בין לאומיים עם משרד האדריכלים הבריטי  Foster + Partners, ה- BBC , ושורה של משרדים  גופים ציבוריים בסין ובנגריה. המשרד הוזמן על ידי מרכז התרבות האירופי להשתתף בתערוכות הבינאלה לארכיטקטורה בונציה בקיץ 2021 ובקיץ 2023.

עברית

תמונה

תמר ברגר, מרצה בכירה במחלקה לארכיטקטורה, בתכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, בשלוחה החרדית ובמחלקה לתרבות חזותית וחומרית. עוסקת בשאלות של מרחב, מרחב ותרבות, אורבניות ומודרניות, בכלל ובהקשר הישראלי. ספריה: "דיוניסוס בסנטר" (הקיבוץ המאוחד), "סוגיות בתאוריה של המרחב" (האוניברסיטה הפתוחה), "ברווח בין עולם לצעצוע" (רסלינג) ו"אוטוטופיה" (הקיבוץ המאוחד). ספרה הבא, "הצדה, נופי שארית בישראל" יראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2021.  מאמרים, מסות ויומני מסע באתר: www.tamarberger.com.  

עברית

תמונה

אדר' בעל תואר ראשון באדריכלות מבצלאל אותו סיים בהצטיינות ותואר שני בעיצוב אורבני והבעלים של משרד אדריכלים SGLarchitecture.

את המשרד SGLarchitecture הקים סער בשנת 2014 ומאז היה המשרד מעורב בפרויקטים החל מוילות, מגורים, תמ"א 38 ופינוי בינוי, מבני ציבור, מסחר ומשרדים ומתמחה בתכנון עירוני והתחדשות עירונית.

המשרד שואף ליזום נקודת מבט חדשה ודרכי הסתכלות על המרחב בו אנו חיים.

סער מכהן כראש התכנית לעיצוב פנים ביחידה ללימודי חוץ והמשך בבצלאל ומרצה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה מזה שנים רבות.

עברית

תמונה

ד״ר רחל גוטסמן היא היסטוריונית של יוון העתיקה והים התיכון הקדום, מתמחה בתיאוריה מרחבית והיסטוריה אקולוגית. עבודת הדוקטורט שלה הציעה ניתוח מרחבי של מיתולוגיות נדודים ורקונסטרוקציה של רשתות ימיות בים התיכון העתיק. גוטסמן ערכה מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה, שמשה כמנהלת מעבדת המחקר של בית ליבלינג בת״א, והיא חלק מצוות האוצרים של הביתן הישראלי בביאנלה לארכיטקטורה בוונציה הצפוי להיפתח במאי 2021. היא מפרסמת מאמרים, עיון וסיפורת בתחומי היסטוריה, מרחביות, אדריכלות וספרות.

ד״ר ארז גולני סולומון הוא מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה ובתכנית לעיצוב אורבני בבצלאל. מאז שהשלים עבודת דוקטורט באוניברסיטה של טוקיו שעסקה במרחב הציבורי הוא מרצה גם בבית הספר הגבוה למדיה וממשל של אוניברסיטאות קייאו [Keio] ובאוניברסיטת וואסדה [Waseda] שביפן. עבודתו האקדמית מתמקדת בין היתר בהיבטים פוליטיים של ארכיטקטורה, בתרבות העיר וייצוגה, ובמערכת היחסים בין ארכיטקטורה לעיר, בעיקר כפי שזו מתפתחת בהווה בהשפעת תנאי תרבות ופוליטיקה. במקביל לעבודתו האקדמית הוא שותף במשרד האדריכלים Front-Office-Tokyo ובפועליו ביפן ובאירופה. בשנים 2020 ו-2021 הוא שימש עמית מחקר בארכיון עזריאלי לאדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות. ספרו הראשון ׳טוקיו במאה ה-21׳ ראה אור בהוצאת קודנשה.

עידו גינת הוא אדריכל, אוצר וחוקר ישראלי, בוגר בצלאל, בעל תואר שני מאוניברסיטת Harvard, ונמצא בשלבי סיום של הדוקטורט במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. הוא מרצה הן במחלקה לאדריכלות והן במחלקה לתרבות חזותית. עידו היה אוצר שותף של התערוכה "Land.Milk.Honey: Animal Stories in Imagined Landscapes" שייצגה את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה 2021. הספר שיצא לאור יחד עם התערוכה זכה בפרס ספר האדריכלות לשנת 2021 של ה- Deutsches Architekturmuseum. בשנים האחרונות עידו מתמקד במחקר היסטורי ואדריכלי, ותחומי העניין כוללים היסטוריה של אדריכלות ישראלית, מודרניזם, והקשר שבין טכנולוגיה ואקולוגיה בעיצוב הסביבה הבנויה. בין עבודותיו שפורסמו בשנים האחרונות ניתן למנות מאמרים לקטלוגים של תערוכות כגון "נופי גוף" במוזיאון ישראל (2020) ו"יסקי ושות'" במוזיאון תל אביב (2016).

ד"ר שמואל גרואג - אדריכל, מתכנן ערים  ויועץ שימור, מרצה בכיר בבית הספר לארכיטקטורה ועיצוב אורבני בבצלאל בו הוא מרכז את בלוק השימור הביקורתי.

בוגר הטכניון בחיפה (1978) ,תואר שני ב- LSE בלונדון (2006) וPhD  מאוניברסיטת בן גוריון (2024), בנושא, "הארכיון המשוטט": העיר הפלסטינית כאתר מורשת במחלוקת - המקרה של שדרות ירושלים ביפו.

בין עבודותיו הנבחרות: ניהול וריכוז תכנית המדיניות והממשק לשימור לעיריית ירושלים , מדיניות הפיתוח  וההתחדשות העירונית לרחוב אלנבי בתל אביב, שימור רחוב המייסדים בזכרון יעקב, משכנות שאננים ומבואת הכניסה למצדה ועוד.

שמואל גרואג הוא מהמייסדים של עמותת ׳במקום׳ ופעיל בקואליציה להצלת ליפתא.

פרסומים נבחרים:
-יפו החדשה -מודרנה תכנונית בתקופת המנדט, בין הנרי קנדל לעלי מסעוד - זמנים 143, 2020
-חוות דעת לשימור הכפר ליפתא – בית המשפט המחוזי ירושלים -הקואליציה להצלת ליפתא -2012
-שימור וזיכרון , לוביה ביער לביא, על שימור המורשת הפלסטינית הבנויה בישראל", בתוך: 'זיכרון הכחשה והבניית המרחב', בעריכת טובי פנסטר וד"ר חיים יעקובי, הוצאת ואן ליר והקיבוץ המאוחד, עמ 177-209, 2011
-"מה זוכר המקום",-בשותפות עם תמר ברגר ושולי הרטמן - מקרה מרכז אפרידר באשקלון, מלגת נשיא בצלאל 2009  
-" זכרון דברים", פרשנות ותצוגה במרחב התל אביבי בין שדרות ירושלים לשדרות רוטשילד, פרספקטיבה 26, 2008
-"השימור הסמוי מן העין" - על הקשר שבין שימור הריס ומחיקה - קטלוג הביתן הישראלי, הביאנלה לארכיטקטורה בונציה.-2008
-"שימור ושכחה" - בלוק 04 - ערים זמניות, עמ' 33-36, 2007
-טכנולוגיות בנייה במושבה הטמפלרית בשרונה - 1872-1930, עיריית תל אביב 2005
-ניכוס המרחב - תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי', אתר 'במקום'. 2003
-זכויות תכנון ליישובים הערבים בישראל ,דו"ח סיכוי, 2003

יליד ירושלים, מרצה , אדריכל שותף בסטודיו ADMA ופעיל חברתי.
עמוס הוא אדריכל בוגר הטכניון ובוגר תואר שני באדריכלות שיכון ציבורי של - ETSAM וה- ETH.
פעיל משנת 2011 בתנועת "התעוררות בירושלים" כחבר צוות הדיור ולאחר מכן ראש צוות משותף ב- 2013. בהמשך שימש יועצת לצוות הדיור ולסגן ראש העיר מתנועת התעוררות. במסגרת פעילות זו היה שותף ליוזמות לשינוי חקיקה בנושאי דיור בהישג יד.
משמש כיועץ באגף האסטרטגי של מנהל התכנון בסטודיו IPLAN.
בעבודתו בסטודיו ADMA עוסק בתכנון מגורים, משרדים, מלונאות, מבני ציבור, תכנון עירוני וייעוץ סטטוטורי ואסטרטגי.
עבודות הסטודיו הוצגו במס' תערוכות ביניהן בבית האדריכל, גלריה זהזהזה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ועיריית ירושלים.

עברית

תמונה

צילום: סטודיו ADMA

נילי-רננה חר"ג: מרצה בכירה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ואדריכלית שותפה ארכטיק אדריכלים בירושלים. March אוניברסיטת פנסילבניה; BDes בצלאל בהצטיינות; זוכת מענקי מחקר לאוניברסיטת גרנדה (2015); TU WIEN הפקולטה לארכיטקטורה ומכון פרויד (1995-6); AHO בית הספר לארכיטקטורה, אוסלו (1986-7).  מרצה אורחת  בבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת קרלטון; בית ספר לאדריכלות באוניברסיטת Braunschweig, בית הספר לארכיטקטורה Paris Malaquais ואוניברסיטת ניקוסיה. במחקר ובפרקטיקה מתמקדת באזורים שבמחלוקת המאופיינים בסכסוכים חברתיים ופוליטיים. היא תרה אחר מרחבים לימינליים המזוהים כגופי ידע ומרחבי תרבות על מנת לדמיין מרחבים שמעבר לגבולות הפיזיים הבלתי ניתנים לערעור של חיי היומיום.  בחינת המציאות  דרך עדשות לימינליות מאפשרת לראייתה להפוך מצבים קבועים וסופיים לנושאים לשינוי, ממרחב פתוח לחוויה חושית, חשיבה אנליטית ויצירה אדריכלית שלמה ונראית לעין. לראייתה, האתגר הדוחק הוא לייצב את החלוקה המסודרת של האדריכלות לגופי ידע נפרדים תוך הצבת אופן הפעולה של האדריכל על הסף שבין הקונקרטי לאוניברסלי.   

יאן טנדרוולד (נולד ב-1961, נורבגיה) מרצה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ואדריכל שותף בארכטיק אדריכלים בירושלים. למד אדריכלות בבית הספר לארכיטקטורה באוסלו (תוכנית דיפלומה), ציור באקדמיה לאמנות ועיצוב (SHKS) באוסלו, סדנא לציור בירושלים ,(JSS) לימודים עירוניים במעבדה הבינלאומית לארכיטקטורה ועיצוב אורבני ( ILAUD) בסיינה, איטליה ובבית הספר רוטנברג באוניברסיטה העברית, ירושלים. בהוראה, מטרתו לספק את הבנת הארכיטקטורה המודרנית, החל בחקירה כיצד פלאדיו כאדריכל הצליח להפוך את העתיק למודרני. ההתבוננות הביקורתית בארכיטקטורה מודרנית נבחנת על מנת להמחיש לסטודנטים את המשכם של מושגי היסוד האדריכליים מאז האדריכלות היוונית והרומית המוקדמת יותר, דרך פלאדיו, הרנסנס והבארוק. אופן הוראה זה מיצר את הקישור להבנת הארכיטקטורה העכשווית באמצעות חקירת הארכיטקטורה של אדריכלים מודרניסטים מוקדמים (במיוחד לה קורבוזיה), ושל אדריכלים נורדיים מהדור שאחריו כולל סברה פהן (Sverre Fehn), הפרופסור שלו מתקופת לימודיו באוסלו. כהרחבה לקורס, מזה שנים יוזם ומעורב בהוראת סטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בסיורים לימודיים מגוונים באיטליה וביוון.

יובל יסקי הוא אדריכל פעיל, חוקר ואוצר אדריכלות ומרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. ליובל תואר ראשון בפילוסופיה ובתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב (95') ותואר שני בארכיטקטורה מה- SCI Arc בלוס אנג'לס, קליפורניה (2000). בין השנים 2010-2018 כיהן יובל כראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, ירושלים.
תחום המחקר המרכזי של יובל הוא תכנון ואדריכלות במרחב הכפרי בדגש על אדריכלות הקיבוץ וההתיישבות השיתופית בישראל, נושא בו הוא נחשב למומחה בינלאומי. יובל אצר תערוכות רבות בתחום, בארץ ובחו"ל, ביניהן את התערוכה "הקיבוץ: אדריכלות בלא תקדים" בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה (2010), התערוכה "קיבוץ-באוהאוס חלוצים של הקולקטיב" בדסאו, גרמניה (2011) ועוד. יובל מרצה בתחום מחקרו במוסדות מהשורה הראשונה, בין היתר הרצה באוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס, המרכז הקנדי לאדריכלות במונטריאול ובמכון הגרהאם בשיקגו.
יובל הוא שותף במשרד יסקי אדריכלים בת"א המתמחה בין היתר בתכנון במרחב הכפרי, במסגרת זאת יובל משמש אדריכל ישוב במספר קיבוצים ומושבים, עורך תכניות מתאר ישוביות, מתכנן שכונות מגורים, מבני ציבור וקהילה.
 

יהודית מלכה, בוגרת לימודי התואר הראשון .B.Arc בשלוחה החרדית של בצלאל משנת 2021. בעלת משרד עצמאי מ 2009, שעוסק בתכנון מגורים ומבני ציבור, בתי כנסת, ישיבות, מוסדות לימוד ומבנה רווחה . במקביל, רכזת אקדמית בשלוחה מ 2021, ופועלת לקידום הסטודנטיות במישורים שונים. בסמסטר הקרוב תעביר קורס בחירה בשיתוף ארגון urban 95 לתכנון מקומות בעיר בית שמש בשיתוף הקהילה. ב 2022 התחילה שיתוף פעולה עם משרד יסקי מור סיון.

אדריכלית, מרצה וחוקרת, מקימת סטודיו חוץפנים אדריכלים

מוטו

הנעת שינוי באמצעות ארכיטקטורה. Design Like You Give A Damn!

אחריות חברתית, טוטאליות עיצובית, פרואקטיביות ועצמאות.

תפישת חוץ-פנים – במובן פיזי, חברתי ומקצועי, כתהליך יצירתי דינמי של למידה-עבודה, שפורם את גבולות הפרקטיקה האדריכלית- בהרחבת הקונטקסט, הדיסציפלינות, בקני מידה, במגוון פרוגרמות, במחקר והוראה אקדמית, בתחרויות וסדנאות.

המחויבות לגישה הומנית, מקיימת וביקורתית מתבטאת בחשיבה מחודשת על תפקיד השימור, בפיתוח תפישה של "שימור בש' קטנה", שימור תרבותי ויומיומי, שמאתגר תפישות שימור קונסרבטיביות ומחפצנות. ארכיטקטורה, ובכלל זה שימור, כמעשה יצירת חלל למען אנשים, באשר הם, ובייחוד עבור קהילות מוחלשות.

CV נבחר

מחקר "לקראת שימור בש' קטנה- מקרה הבוחן של עג'מי, יפו" (טכניון, 2014)

פרויקט חידושימור מגדל מים 2010-2020

מקום 1 בתחרות בינ"ל לתכנון אלטרנטיבי ליישוב עין חוד "An Existence of exile" שהוצגה ברחבי העולם (AIA איסטנבול 2005, ביאנלה רוטרדם 2007, ביאנלה ונציה 2008)

לימודיםB.Arch  בצלאל, וM.Sc  טכניון בהצטיינות.

מעורבות חברתית ותכנונית בקהילה (תכנון ספריה קהילתית, חידוש בית עם, פארק אקולוגי ועוד), ובארגונים (במקום- בנושאי חינוך, שימור, יפו)

המורה ה3- תחום מחקר וסטודיו במחלקה לארכיטקטורה, שמתמקד בסביבה הפיזית כחלק מפיתוח תפישות חינוך מתקדמות. (ייעוץ תכנוני למכון הדמוקרטי)

מגורים- מגוון פרויקטים

תחומי עניין

חידושימור- שימור, המרת מבנים וחידושם, בהתייחסות תרבותית רב תחומית.

מבני חינוך ותרבות- תכנון וייעוץ תכנוני-פדגוגי משולב, ניסיון במבני אקדמיה מורכבים.

עברית

תמונה

אדריכל, צייר, מורה תואר שני M.SC באדריכלות מאוניברסיטת דלפט- הולנד, תואר שני באמנות M.FA בצלאל המחלקה לאמנות סימן טוב חוקר את הגבולות שבין הרישום לציור ובין החומר למצע הציורי. עבודתו מתאפיינת בסדרות תמאטיות. התכנים של העבודות רוויים בהשפעות מאפיזודות הקשורות לתקופת שירותו הצבאי ועבודתו במשרד הביטחון. תוך שימוש בכלים אלגוריים כמו משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים, עוסק סימן טוב בעבודותיו במצבים אנושיים המדגישים את המתח שבין הארצי לנשגב, בין הזמני לנצחי ובין הטראגי לקומי. המצבים מתארים דרכים שונות, אופני ראייה ותפיסת מציאות המרחב בו מצוי הגוף ברגע נתון. סימן טוב בודק בציור פיגורטיבי-פואטי סצנות המעלות שאלות רדיקליות על טיבם של בני האדם, חקירת זהויות, ערכי מוסר, היחסים של האדם מול המוות, עם הזולת ועם הטבע החומרי.